לפרסום חייגו: 072-3938700

חדשות בהעוטף

חדשות, חדשות מקומיות בעוטף עזה, חדשות העוטף

דו"ח של נט"ל חושף:65% מהפונים הם תושבי הדרום

בדו"ח מיוחד של נט"ל שנחשף לאחרונה, התגלו נתונים מדאיגים על תופעת הפוסט טראומה בקרב אזרחי ישראל. בסבב ההסלמה האחרון הגיעו לקו הסיוע של נט"ל מעל לאלף פניות של נפגעי חרדה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

צליל דיבקר

בת 27, נשואה + כלב, בעלת תואר ראשון בתקשורת ממכללת ספיר. נולדתי וגדלתי בקיבוץ בארי. כיום מתגוררת בנתיבות.

לפי הדו"ח שהתפרסם, בשנת 2018 התקבלו בקו הסיוע למעלה מ־4,000 פניות של אנשים בכל רחבי הארץ. מדובר בעלייה של 25 אחוז בהשוואה לשנה הקודמת. עוד עולה מהנתונים כי 65 אחוז מהפונים הם תושבי הדרום, 12 אחוז תושבי הצפון, עשרה אחוז תושבי המרכז, שמונה אחוזים תושבי ירושלים והסביבה וחמישה אחוזים תושבי יהודה ושומרון.

כאמור, המתיחות הביטחונית בדרום הכוללת סבבי לחימה, טרור בלונים ועפיפונים וההפגנות בגדר, הביאו לעלייה דרמטית במספר הפניות למוקד. בשנת 2018 חלה עלייה של כ-40% אחוז בפניות מתושבי אזור הדרום בהשוואה לשנה שקדמה. ההערכה היא שבעקבות סבב ההסלמה האחרון, בנוסף לסבבים הקודמים בשנה האחרונה, מספר הפונים בשנת 2019 ילך ויגדל.

אורלי גל, מנכ"לית נט"ל: "צריך להסתכל באומץ ולהתייחס לתופעה שבה דורות שלמים חיים וגדלים בארץ תחת איום ביטחוני מתמשך. הביטוי 'שגרת חירום' הפך לחלק בלתי נפרד משגרת החיים הנורמלית. העלייה הדרמטית במספר הפניות שאנו עדים לה בקו הסיוע משקפת את הלך הרוח והנפש של אזרחי ישראל".

באתר של נט"ל פרסמו מספר הנחיות התמודדות, בצורה של שאלות ותשובות, על-מנת לסייע לנפגעי פוסט טראומה ובני משפחותיהם לחזור לשגרה:

האם בעקבות הפסקת האש הסימפטומים שהופיעו אצל נפגעי החרדה יפסקו?

רוב האנשים מגיבים במתח וחרדה לירי טילים ולמציאות ביטחונית חסרת וודאות. תגובות כגון מתח שרירי, הזעה, נשימה מואצת, סחרחורת, כאבי ראש, חרדה או כעס הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי ובדרך כלל הן חולפות לאחר מספר שעות או ימים. גם אם הן ממשיכות, לרוב עוצמתן תרד באופן הדרגתי עד שהן לא תהינה משמעותיות. אצל מקצת האנשים התגובות הנורמליות האלה לא יחלפו במהרה ולפעמים אף יחריפו.

כיצד מומלץ לנפגע חרדה לנהוג ולפעול כדי שהחזרה לשגרה תהיה מהירה וקלה?

חזרה לשגרה היא חשובה מאד ומסייעת בהתמודדות עם החרדה. חשוב לחזור בהדרגה לפעילויות יומיומיות שהתבצעו קודם למבצע: משחק מחוץ לבית, ביקור חברים, הליכה לחוגים וכד'. לעיתים חשוב לשוחח על מה שאירע תוך דגש על ההתמודדות והעובדה שהיו קשיים ושהתגברנו עליהם. חשוב לציין את העובדה כי המבצע הסתיים בניצחון למרות שאין זה אומר כי הסכנה חלפה לנצח. במידה ונשאר מתח ניתן להשתמש בתרגילי הרגעה כגון נשימה סרעפתית (ראה/י בתחתית העמוד) על מנת להפחית אותה או באמצעות הרפיה שרירית. במקרים חריפים יותר, כאשר החרדה קשה מנשוא ומקשה על החזרה לשגרה, יש להתייעץ עם איש מקצוע.

כיצד יש לנהוג עם ילדים נפגעי חרדה (חזרה לשגרה, חזרה ללימודים), לאילו התנהגויות כדאי לשים לב?

ילדים מגיבים בשלל תגובות למצבי חרדה ומתח. תגובות החרדה של רוב הילדים ילכו ויפחתו בשעות ובימים הקרובים עד לחזרה מלאה לשגרה הקודמת. במידה והילד סובל מקשיי שינה שאינם פוחתים עם הזמן, אם הוא מגיב בדריכות לקולות ורעשים, אם הוא נמנע מלהיות לבד, אם הוא סובל מבעיות גופניות כמו כאבי ראש או בטון שאין להם בסיס רפואי, ובמידה והבעיות הללו לא שוכחות עם הזמן או אפילו מחמירות, יש להתייעץ עם איש מקצוע מורשה מתחום בריאות הנפש.

(צילום: depositphotos)

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: