לפרסום חייגו: 050-5788255

לזכרם בהעוטף

לזכרם - הספדים, זיכרונות ודברי נחמה

העוטף מתייחד עם זכר הנופלים

היום חל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. ביום זה, אנו מוקירים את זכרם של החללים תושבי העוטף, ומביאים את סיפורם של ארבעה מהם, תושבי המועצות השונות (צילום: דוברות המועצה האזורית אשכול)

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מערכת העוטף

haotef@gmail.com

www.haotef.co.il

סרן ליעד לביא ז"ל

בן דרורה ושמואל. ליעד נולד ביום כ"ה בחשוון תשנ"ב (2.11.1991) בליבנה אשר בדרום הר חברון. ילד שלישי להוריו, אח צעיר של ליאור ולירון. מנישואים שניים של אביו נולד אחיו למחצה, שי.

מגן חובה ועד סוף כיתה ה' התחנך ביישוב מיתר, ולמד בבית הספר היסודי "פסגות". בכיתה ו' עבר עם אימו ועם אחיו ליישוב חולית שבחבל אשכול ולמד בחטיבת הביניים "נופי הבשור". לבסוף השתקעה המשפחה ביישוב שדה ניצן. בכיתה י', בעקבות אחיו הבכור לירון, החליט לעבור לפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה. ההשתלבות במסגרת הצבאית לא הייתה קלה, אך ליעד נהג להציב לעצמו מטרות ולעמוד בהן, ובחלוף שנה כבר בלט הודות ליכולותיו הגבוהות. 

ליעד התייחס ביסודיות ובמסירות לכל משימה; עם זאת, ידע להפגין רוח שטות נערית, ליהנות ממוזיקה, לרקוד ולסחוף את חבריו איתו. בכיתה י"ב קיבל תעודת הערכה על התקדמותו המהירה ועל הישגיו הגבוהים. ליעד אהב להאזין ללהקת "הדג נחש", ובעזרת חוש מוזיקלי טוב ושקדנות הצליח ללמוד מהאינטרנט לנגן בגיטרה. הוא הרבה לקרוא, בעיקר ספרים שעסקו בהיסטוריה של ארץ ישראל ובהיסטוריה צבאית. גם ספרי פסיכולוגיה קרא. היֶדע הנרחב שלו ואישיותו המיוחדת שבו את ליבו של כל מי שפגש והכיר אותו.

ב-16.3.2011 התגייס ליעד לצה"ל. הוא שירת בצנחנים כלוחם, עבר קורס קצינים והמשיך לשירות קבע בחטיבה. בחודש יוני 2014 התגבר ירי רקטות מרצועת עזה לישראל, ובעקבות כך יצאה ישראל למבצע "צוק איתן" נגד החמאס באזור עזה. המבצע החל ב-8.7.2014 בהפצצות מהאוויר, וכעבור תשעה ימים החלה כניסה קרקעית של יחידות צבא לרצועת עזה לטפל במוקדי הירי ובמנהרות הטרור, משימות שבוצעו עד תום המבצע בסוף חודש אוגוסט.

ליעד נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום כ"ט בתמוז תשע"ד (26.7.2014). בן עשרים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במיתר. הותיר הורים ושלושה אחים. ליעד הועלה אחרי נפילתו לדרגת סרן.

ביישוב מיתר הוקמה אנדרטה להנצחת תושבי הישוב שנפלו במבצע "צוק איתן"; נערכה צעדת "בשבילם" לזכרו של ליעד לביא ושני תושבי קיבוץ נירים זאביק עציון ושחר מלמד, לאורך נחל אסף במועצה האזורית אשכול. בבית הספר "הריאלי" נערך ערב לזכרו. בפייסבוק נפתח "דף לזכרו של ליעד לביא". במכשיר הטלפון של ליעד נמצא שיר שהוא כתב "נגיעות גן עדן". השיר הולחן ע"י להקת הדג נחש ובוצע לראשונה ע"י הלהקה בערב יום הזיכרון תשע"ה.

רב"ט גיל יעקב עמיחי ז"ל

בנם של עטרה ודוד. נולד ב - י"ד בניסן התשנ"ה, 14.4.1995. גדל ביישוב ניצן ולמד בבית הספר "ניצני קטיף" בניצן. התגורר בנווה דקלים עם משפחתו ולאחר הפינוי עבר להתגורר בישוב ניצן.

הוא למד בישיבה תיכונית בתיכון בקרית ארבע. בתום לימודיו התיכוניים היה במכינה דתית קדם צבאית בלוד הנקראת "מעוז". בתום לימודיו התגייס גיל יעקב לחטיבת גולני ושירת כלוחם בגדוד "גדעון" (13).

חבריו של גיל מספרים כי היה מלא שמחת חיים, חייכן ובכל מקום שהיה מגיע אליו היה מקרין אור בסביבתו. גיל היה מחובר מאוד למשפחתו. אהב מאוד כדורסל וכן העריץ את הלייקרס ב- NBA.

ביום א' בשבט תשע"ו, 11.1.2016, נפל בעת שירותו הצבאי. הותיר אחריו הורים 8 אחיות ו- 5 אחים. יהי זכרו ברוך.

סג"מ צור גולן ז"ל

בן צביה ודב. נולד ביום ד' בכסלו תשכ"ט (25.11.1968) בקיבוץ גבים. עשה שתים עשרה שנות לימוד בבית חינוך שער הנגב. כבר בילדותו המוקדמת התגלו חנו המיוחד והאופטימיות שבה התייחס אל העולם, ילד יפה תואר, שחור שיער, בעל עיניים חומות גדולות וחיוך שובה לב, שובב ועם זאת אחראי וממלא כל מטלה באחריות וברצינות שהיו מקווי האופי הבולטים שלו.

החוש החברתי המפותח של צור נתגלה בתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון, כפי שכתבה חברה, אסנת: "אני מרגישה שצור קירב אנשים ובעצם היה הקשר שלהם לקבוצה, ואני חושבת שגם בשבילי צור היה הקבוצה". ומעידה המחנכת, דליה בהרב: "תמיד במרכז, תמיד. ובי"ב אתה חבר יותר מחניך. בוגר וחושב יותר ממי שאמור להראות לו את הדרך". כשהיה צריך להדריך בתנועת הנוער בשדרות, התנדב למשימה.

צור ניגן בתופים והפך למלווה הקבוע בכל האירועים הציבוריים בקיבוץ. במסיבת הסיום של מחזור התיכון היה הוא הכוח הדוחף והמארגן - החל בכתיבה ומשחק וכלה בארגון הכללי. בסיום הלימודים הצטרף להוריו, שהיו בהשתלמות לימודים בקנדה. גם שם הדריך ילדים יהודיים בקהילה וכבש את לב הילדים והוריהם. בטרם גויס לצה"ל שימש כמדריך בתנועת 'המחנות העולים' בראשון לציון, ועורר הערצה בשל יכולתו המיוחדת להנהיג, להוביל בלי התנשאות, אך עם הכרת ערך עצמו.

הוא גויס לצה"ל באמצע נובמבר 1987 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים, ביחידת הנח"ל המוצנח. תחילת השירות לוותה בקשיים גופניים, כפי שכתב להוריו: "חי"ר וצנחנים זה לא צחוק. ובשביל להיות טובים - הכי טובים, חייבים לעבוד קשה ולהתאמן חזק מאוד. פתאום הגעתי למסגרת שאני חייב לעמוד בדרישות ופתאום הן קשות לי, וזה לא 'בא בקלות'. אבל כשעומדים בדרישות, גם הפיזיות וגם הנפשיות, מרגישים סיפוק אדיר. וזה כמובן מחשל". ואכן, עד מהרה התבלט בין החיילים, אהוב על חבריו ומפקדיו. הוא סיים מסע כומתה כמצטיין בשל מסירותו לחבריו ויכולתו לעודד גם במצבים קשים וכך סיים גם קורס סמלים. הוא הוצב ביחידתו בתפקיד סמל מחלקה, כשפניו מועדות אל קורס הקצינים. צור ביקש לדחות את יציאתו לקורס משום שרצה לצבור ניסיון בשטח למען יהיה קצין טוב יותר.

צור יצא לקורס קצינים ועמד לסיימו כמצטיין, כאשר ביום י"ט בתשרי תש"ן, 17.10.1989, נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ גבים. השאיר אחריו הורים ושלוש אחיות - סמדר, אבישג ועדי. הוא הועלה לדרגת סג"מ לאחר מותו. הוריו וקיבוצו הוציאו לאור ספר לזכרו ובו דברי חברים ובני משפחה על דמותו ודברים שכתב.

אביטל יוכבד וולנסקי למפרט ז"ל

אביטל יוכבד, בת מלכה ושלום למפרט, נולדה בישראל בכ"ח בתשרי תשל"ו (03.10.1975). גדלה והתחנכה במושב תקומה שבדרום הארץ.

לאחר לימודיה התיכוניים אביטל שירתה שירות לאומי, ובסיומו פנתה ללימודי הוראה באוניברסיטת "בר אילן". אביטל נישאה לאב"י וולנסקי, ולבני הזוג נולדו שני בנים - יגאל ונדב. המשפחה התגוררה בגבעה ט', היא שכונת היובל ביישוב עלי אשר בגבול שומרון ובנימין. אביטל עבדה בתור מורה ביישובים שילה ועלי.

בלילה שבין יום ראשון לשני כ"ז באב תשס"ב (05.08.2002) שבו אב"י, רעייתו אביטל – שנשאה עובר ברחמה – ושני ילדיהם הקטנים מבילוי סוף שבוע אצל הוריה של אביטל במושב תקומה. כשעברו בכביש רמאללה-שכם, בפאתי הכפר לובן א-שרקייה הסמוך לעלי, נפתחה לעבר מכוניתם אש מממארב של מחבלים פלסטינאים. אב"י ואביטל נרצחו במקום. בנם יגאל נפצע.

אביטל הייתה בת 26 במותה. הותירה שני בנים והורים. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים, לצד בעלה.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: