במסגרת הניהול השוטף במושבים וקיבוצים, נוהגים בעלי התפקידים לערוך "זיכרון דברים". לעיתים מדובר במסמך שנעשה על ידי הצדדים בספונטניות וללא יעוץ משפטי קודם, ועל כן יש נטייה "לזלזל" במשמעותו המשפטית. אולם כאשר "העניינים מסתבכים", יכולה להתעורר שאלה האם אותו מסמך ראשוני אשר נחתם מקים למי מהצדדים זכויות או חובות כלפי הצד השני
טור זה יעסוק בשאלה האם ומתי ניתן להגדיר עסק כ"עסק חקלאי", ואת יחס בתי המשפט לכך
מושבים קיבוצים מנהלים לעיתים הליכים משפטיים. במקרים רבים זוכים הליכים אלו להתעניינות רבה מצד החברים, המצפים מבעלי התפקידים לעדכן ואותם בהתקדמות ההליך המשפטי. עדכונים אלו חושפים אותם ובעלי התפקידים בהם לטענות בדבר הפצת לשון הרע. זאת ועוד בטור הבא
בדיני עבודה עולה פעמים רבות סוגיית זכויות העובדת החוזרת מחופשת לידה. הטור הבא יעסוק בנושא זה, גם מצד המעסיקים
המונח המקצועי הנו "תרגום עוקב", כאשר המתורגמן המלווה מתרגם את העדויות באופן רשמי, ועוזור לאורח הזר לעקוב אחר מהלך המשפט ולהבין את המתרחש. קצת על המקצוע ומקרים מעניינים בכתבה
השינויים הדרמטיים שביצעו קיבוצים רבים באורחות חייהם, חייבו אותם לבצע "התאמות" גם בתחום העסקת החברים וזכויותיהם בגין עבודתם. אמנם, ההלכה שקבע בית המשפט העליון היא כי בין החבר לקיבוץ המתחדש לא מתקיימים "יחסי עובד מעביד". האם משמעות הדבר כי הקיבוץ רשאי לפגוע בזכויות שנצברו לחבר בגין עבודתו? זאת ועוד בטור הבא
