האם ניתן לחייב עובד ו/או חבר קיבוץ להתחסן?
האם מעסיק יכול לחייב עובדים להתחסן? האם מעסיק יכול להטיל סנקציות כנגד עובד שמסרב להתחסן? האם מעסיק יכול לתמרץ עובד כדי שיתחסן? מה לגבי חברים בקיבוץ? תושבים בקיבוץ? ניתן לחייב אותם להתחסן?
האם מעסיק יכול לחייב עובדים להתחסן? האם מעסיק יכול להטיל סנקציות כנגד עובד שמסרב להתחסן? האם מעסיק יכול לתמרץ עובד כדי שיתחסן? מה לגבי חברים בקיבוץ? תושבים בקיבוץ? ניתן לחייב אותם להתחסן?
האם אופייה הייחודי של אגודה מצדיק את הגבלת זכותו של חבר לפרוש מהאגודה ולהמשיך להתגורר ביישוב?. שאלה זו, שטרם נדונה בבתי המשפט, הוכרעה לראשונה. בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה (5.10.20)* בבית המשפט המחוזי בנצרת. מפאת חשיבותו של פסק הדין בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
למגפת הקורונה השפעה על כולנו בכל רובדי החיים. כמי שמלווה חברות, מפעלים, קיבוצים ומושבים נדרשתי לתת פתרונות משפטיים לעת הזו אשר מחד יאפשרו את קיומם של העסקים ומאידך לא ייצרו חשיפה משפטית. בין היתר עלתה השאלה - האם לאור מגפת הקורונה שוכר פטור מתשלום דמי שכירות למשכיר? נושא זה הגיע גם לפתחם של בתי המשפט. באותו עניין טענה הנתבעת כי לא יכלה לעשות שימוש בנכס ששכרה בעקבות מגפת הקורונה ולכן היא פטורה מתשלום דמי השכירות. מה לדעתכם פסק בית המשפט? קראו את פסק הדין שסקרתי עבורכם בנושא זה
מי מאתנו לא מסתייע בנותני שירותים? חברות, מפעלים, קיבוצים מושבים- חלק מפעילותם מבוצע באמצעות מיקור חוץ. במרבית המקרים נותן השירותים מעסיק עובדים המצויים בחצרים שלכם לצורך מתן השירות. אתם מגנים על עצמכם מפני נזקי גוף ורכוש. האם עליכם להגן על עצמכם גם מפני תביעה אפשרית של עובדי הקבלן/נותן השירות בגין זכויות מכח יחסי עובד-מעביד שלא שולמו להם??? סוגיה זו נדונה בבית הדין הארצי אשר הפך את פסק הדין שניתן בנושא בבית הדין האזורי. כדאי וחשוב לקרוא את המאמר שסקרתי עבורכם בנושא זה
ברובם המוחלט, כוללים תקנוני האגודה מנגנון ליישוב סכסוכים במסגרת בוררות. אולם, על פי הדין והפסיקה, ישנם עניינים שלא ניתן להביאם בפני בוררות משום שאינם בגדר "עסקי אגודה" או שהם עניינים בעלי באופי "חוקתי". בפסק דין תקדימי הכריע בית המשפט העליון, לראשונה, באם שאלת חברותו של אדם באה בגדר העניינים שניתן לדון בהם בבוררות, אם לאו. בשל חשיבותו של פסק הדין אסקור בפניכם את עיקריו
רשם האגודות השיתופיות ער לקושי בעת הזו לקיים אסיפות כלליות באגודות שיתופיות ובכלל כך במושבים וקיבוצים קל וחומר לאור המתחייב מתקנות שעת חירום המגבילות את הפעילות עליהן פירטתי שבוע שעבר. אז מה עושים? נמנעים ככל הניתן מכינוס אסיפות כלליות. אם קיימים מקרים מיוחדים ויוצאי דופן אשר דחיית ההכרעה בהם עלולה לגרום לנזק כלכלי משמעותי לאגודה או לחבריה, למשבר חברתי עמוק, או לקושי של ממש בהמשך ניהולה התקין של האגודה יש לפעול בהתאם לכללים אשר סיכמתי עבורכם בקישור המצורף
טור מקצועי מאת עו"ד איילת רייך מיכאלי: עם כניסת ההגבלות החדשות לתוקף נוכח התפרצות נגיף הקורונה, פונים אליי מעסיקים רבים באשר לאפשרויות העומדות לרשותם נוכח הקושי בהמשך העסקת העובדים. בטור הבא ירוכזו ההנחיות למעסיקים בעקבות המצב החדש
טור מאת איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת. והפעם - האם כלבייה הינה בגדר שימוש חקלאי?
בצווי ארנונה של המועצות האזוריות, בתחומן מצויים המושבים, מופיע חיוב בגין "קרקע תפוסה". על בסיס רכיב זה מחייבות המועצות את המושבים וחברי מושבים בתשלומי ארנונה גבוהים, כאשר לא פעם פונים לקוחות למשרדי בשאלה לגביו חוקיותם של חיובים אלו, ומשמעות המונח קרקע תפוסה. פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, אשר דן בערעור על החלטת ועדת ערר לאשר את חיוב הארנונה, עוסק בסוגיה זו ועל כן בחרתי לסקור אותו בפניכם (צילום: אודי קטן)
מקום העבודה מהווה "כור היתוך" לעובדים מרקעים שונים. כפועל יוצא מכך לעיתים קיימת התנכלות של עובדים כלפי חבריהם על רקע גזעני. מהי חובתך כמעסיק במקרה כזה? על זאת ועוד, במאמר שבחרתי להביא הפעם בפניכם