לפרסום חייגו: 072-3938700

חוק ומשפט בהעוטף

חוק ומשפט

טור משפטי משולחנו של עו"ד עודד חביב: סכנה ברורה ומיידית?

בשבוע שעבר נורה למוות יהודה בידאגה ז"ל, תושב העיר בת ים, על-ידי שוטר. לפי המשטרה, הגבר איים בסכין שלופה על שוטרים, ונורה על ידי אחד מהם. בטור זה תוכלו ללמוד מה משמעות המושג שיטור יתר, והאם האירוע הטרגי בו מצא את מותו הוא תולדה של התופעה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עו"ד עודד חביב

עו"ד חביב שימש כקצין חקירות בכיר במשטרת ישראל ביחידות שונות ביניהן יאחב"ל ,ימ"ר לכיש , תחנת שדרות ותחנת אשקלון. כיום בעל משרד עו"ד הנותן ייעוץ משפטי בתחום הפלילי והתעבורתי.

odedhaviv.law@gmail.com

אירוע מותו הטראגי של יהודה ביאדגה ז"ל, צעיר בן 24 ממוצא אתיופי שנורה למוות לפני כשבוע ע"י שוטר, הצית שוב את קולות המחאה של העדה האתיופית, בטענה כי מדובר ב"סיכול ממוקד" וירי מיותר שיכול היה להימנע באמצעים אחרים. מהפרטים הידועים עד כה, עולה כי השוטרים נקראו לאירוע ע"י משפחת המנוח, אשר לקה בעבר בהלם קרב, לאחר שהוא השתולל בביתו וברחוב, ועפ"י המשטרה איים בסכין שלופה על אחד השוטרים, ואז נורה למוות. נסיבות המקרה נבחנות על ידי המחלקה לחקירות שוטרים.

לפני כשנתיים התבטא המפכ"ל היוצא רנ"צ רוני אלשיך, באמירה שתורגמה ע"י רבים כגזענית, כאשר אמר כי "כל המחקרים הראו שמהגרים מעורבים יותר בפשיעה, ולכן "טבעי שחושדים בהם יותר". מאוחר יותר הסבירה המשטרה כי דבריו פורשו לא נכון וכי "המפכ"ל הודה בגילוי לב כי לאחר בדיקה עצמית מעמיקה, גילינו שאכן ישנו שיטור יתר בכל הנוגע לממשק שבין שוטרים ליוצאי קהילת אתיופיה בישראל. למען הסר ספק, הדברים שנאמרו על ידי המפכ"ל אין ולא הייתה בהם כל כוונה לפגוע בישראלים יוצאי אתיופיה, אלא נאמרו מתוך גילוי לב שנועד לאפשר תיקון ושיפור הממשקים בין המשטרה והשוטרים ביניהם".

מהו שיטור יתר? שיטור יתר או OVER POLICING משמעותו פעילות יתר משטרתית בהיקף או בחומרה כלפי אוכלוסייה מסוימת, משמע – יותר עיכובים וחיפושים אקראיים, יותר בדיקות ויותר מעצרים גם בעבירות שבשוליים. יש לומר כי המשרד לביטחון פנים והמשטרה אכן עשו ועושים רבות לצמצום שיטור היתר כלפי אוכלוסיות מסוימות ולא רק בני העדה האתיופית, הן בהסברה ותוכניות "רב תרבותיות" שונות, והן בגיוס שוטרים בני אותה עדה או מגזר.

האם התופעה חלפה? האם האירוע האחרון בו מצא את מותו ביאדגה ז"ל קשור לתופעה זו?

לשאלה הראשונה התשובה ככל הנראה שלילית. התופעה עדיין קיימת ויתכן והיא נובעת מסטראוטיפ המהווה כלי שרת בידי השוטרים על מנת לנתח מצבים ולטפל בהם. ולמה הכוונה? סטראוטיפ הוא דימוי סטטוס המורכב מסטטוסים ומתכונות אופי, ומופנה כלפי קבוצה חברתית, בדרך כלל על בסיס אתני או מגדרי. כאשר שוטר נתקל בסיטואציה, הוא אוסף נתונים ממושא הסיטואציה ומהסביבה, ועל פי אלה מנתח את הסיטואציה ובוחר במענה המתאים מבחינתו. קל יותר לכולנו, ובטח שלשוטרים הנתקלים במשמרת אחת בעשרות אירועים המצריכים מענה מידי והולם, "לאבחן" סיטואציה באמצעות תיוג מוקדם, ולפעול עפ"י תיוג זה. כך למשל לאחרונה נתקלתי בסרטון בו "נשתלו" בלב שכונה מסוימת בארץ מספר נערים בני העדה האתיופית, כאשר הם יושבים על ספסל ולא עושים דבר. כעבור זמן קצר מאד הגיעו למקום מספר ניידות שבדקו, תשאלו ואימתו, עד שנאמר להם כי מדובר בתרגיל. ניתן לפרש התנהלות זו כהתנהלות תקינה של חיכוך עם חשודים פוטנציאליים, אלא שבכל הזמן הזה בספסל ממול ישבו שני נערים שלא בני העדה, אליהם לא ניגשו השוטרים כלל.

 מובן שבדיקות מעין אלה עשויות לעיתים רבות להביא להחמרה של האירוע, והיגררות לעבירות ממש ולו רק בשל הפערים בין השוטר ל"לקוח" בהבנת הסיטואציה, ובתחושת התסכול של נערים חפים מכל פשע שחשים כי המשטרה נטפלת אליהם ורק בשל צבע עורם.

אך האם אכן האירוע הטראגי בו מצא את מותו ביאדגה הוא תולדה של התופעה?

את אשר אירע ממש במפגש של ביאדגה עם השוטר שירה בו נוכל אולי לדעת רק בתום חקירת מח"ש, ובאם ימצאו עדים נוספים, מצלמות או ראיות חיצוניות אחרות שיאמתו או יפריכו את גרסת השוטר. אולם בהנחה שאכן המנוח הסתער אל השוטר נחוש לדקור אותו , האם השוטר פעל נכון?

כולנו מכירים את המצווה התנכ"ית הגורסת "הקם להורגך השכם להורגו", ואכן אחת ההגנות במשפט הפלילי הישראלי המוגדרת בסעיף 34י לחוק העונשין, אשר כותרתו 'הגנה עצמית' קובעת בזו הלשון: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים".

זה לשון החוק, אולם המציאות מורכבת הרבה יותר, הן בסיטואציות בהן נתקלים אזרחים והן באלה שנתקלים בהם אנשי החוק. לא תמיד ניתן לצפות את כוונת התוקף, ובהתאם את התגובה ההולמת, ולכן היה צורך בפקודות והנחיות שיבהירו באופן יותר ספציפי את המותר והאסור וישרטטו גבולות בכל הקשור לשימוש בנשק קטלני.

פקודת המטה הארצי 06.02.14 "השימוש בכלי ירייה" מחלקת את השימוש בנשק ל 3 קטגוריות:

  1. השימוש בכלי ירייה לצורך ביצוע מעצר- אסור, אלא אם מדובר בפשע המסכן חיי אדם או שלמות גופו, אין דרך אחרת לבצע את המעצר ואין סכנה לפגיעה בחפים מפשע , וגם אז רק לאחר אזהרות ע"י קריאה בקול וירי באוויר ועם חובת צמצום פגיעה בחשוד עצמו.
  2. ירי באש חיה באוויר לצורך פיזור מתפרעים - אסור , אלא בהיתר מהמפכ"ל.
  3. שימוש בכלי ירייה לצורך מניעת סכנה מיידית לחיי אדם: א. מותר, כאשר יש חשש ממשי לפגיעה מיידית בחיים או בשלמות הגוף של השוטר או של אחרים,  ואין כל דרך אחרת למנוע אותה פגיעה. ב. השימוש בכלי ירייה, לפי סעיף זה, ייעשה במידה שלא תעלה על מה שסביר לעשות למניעת אותה פגיעה, וכך שהנזק, העלול להיגרם, יהיה שקול כנגד הנזק שאותו מבקשים למנוע.

הסעיף הרלוונטי אם כן למקרה שלנו הוא זה המתיר שימוש בנשק לצורך מניעת סכנה מיידית לחיי אדם, אך מגביל אותו. הפסיקה אף פירטה יותר את תנאי הסף לחסות תחת ההגנה העצמית בעת שימוש בנשק. כך בפסק דין  ניר סומך משנת 2016 - קצין מג"ב אשר ירה בשכנו כאשר ניסה לפגוע בו באמצעות מוט ברזל וזוכה מחמת הספק בערעור לעליון , נקבעו 7 תנאים שיש לעמוד בהם על מנת שהירי יהיה מוצדק: א. תקיפה שלא כדין ב. קיומה של סכנה מוחשית ג.  דרישת מיידיות ד. היעדר התנהגות פסולה מצד היורה ה. פעולת היורה פרופורציונאלית לפעולת התוקף ו. דרישת הנחיצות ז. חובת הנסיגה אם קיימת אפשרת לכך.

קשה מאד להיכנס לנעליו של השוטר בעת האירוע ולבקר את מעשיו כאשר אנו לא בתוך הסיטואציה ולא נאלצים להחליט ולהגיב מיידית לאירוע בעת התרחשותו, אולם יהיה על חקירת האירוע לענות על שאלות רבות כמו: האם ניתן היה בנסיבות האירוע לבצע ירי שתוצאתו אינה קטלנית , האם מבחינת מיידיות התקיפה והמרחק של התוקף ניתן היה להשתמש באמצעי אחר כמו טייזר – נשק הלם חשמלי (שלא היה ברשות השוטר) כדי לנטרל את התוקף, האם השוטר יכול או צריך היה לסגת ולהקפיא מצב, האם השוטר היה מיומן דיו ועוד.

עד אז, ואולי גם לאחר גיבוש המסקנות וההחלטה אם להעמיד לדין את השוטר, יהיו מי שיטענו כי מדובר במוות שיכול היה להימנע, ואחרים יגרסו כי מי שתוקף שוטר באמצעות כלי נשק קר או חם, יכול היה לצפות לתוצאה זו, ממנה אין חזרה.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: