לפרסום חייגו: 050-5788255

חוק ומשפט בהעוטף

חוק ומשפט

טור משפטי: האם הקמת אגודה קהילתית הינה תנאי לגביית תשלומים?

האם לדעתכם תושבים יכולים לסרב לשלם בגין שירותים קהילתיים מהטעם כי לא הוקמה אגודה קהילתית? האם לדעתכם החיוב הכספי נובע ו/או תלוי בחברות באגודה והקהילתית? אופן גביית תשלומים קהילתיים ממשיך להעסיק הן תושבים והן חברים באגודה. על זאת ועוד בטור שלפניכם (צילום: depositphotos)

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עו"ד איילת רייך מיכאלי

עו"ד איילת רייך מיכאלי, בעלת משרד עו"ד המתמחה בליווי משפטי של קיבוצים, מושבים, חברי אגודות, חקלאים ותאגידים תוך מתן מעטפת משפטית כוללת בתחום המסחרי-מינהלי- חקלאי- דיני עבודה וייצוג בערכאות בתי המשפט. בוררת וחוקרת על פי מינוי מטעם רשם האגודות השיתופיות

ayeletr@kv-yavne.co.il

www.ayelet-raich.co.il

קיבוצים רבים, שהחליטו ברבות השנים על בניית הרחבה וקבלת משפחות של תושבים, פעלו להקמת אגודה קהילתית. סוגיית התשלומים אותם רשאית אגודה קהילתית לגבות מחבריה וממי שפרש מחברות בה אך נשאר להתגורר ביישוב, נדונה רבות בפסיקה ונסקרה בטור זה לא אחת. בפסק דין שניתן לאחרונה (14.1.2019)* בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, דן פעם נוספת בשאלה זו, כאשר הפעם, בשונה ממקרים אחרים, דובר בקיבוץ שלא פעל להקים אגודה קהילתית אלא גובה את התשלומים בעצמו. מפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.

באותו עניין רכשו המבקשים, בשנת 2007, קרקע בתחום ההרחבה שבקיבוץ. לאחר שסיימו את בניית ביתם, התיישבו המבקשים ביישוב במעמד של תושבים בעלי זכויות חכירה של הנכס ומועמדים להיות חברים באגודה הקהילתית שהייתה אמורה להיווסד על פי ההסכם שנחתם עמם, והחלו לשלם את החיובים שקבלו מהקיבוץ. לטענת המבקשים, בשנת 2015 בדקו ומצאו כי החיובים שגובה מהם הקיבוץ למימון "שירותים מוניציפליים" ו"שירותים קהילתיים" אינם כדין, ולכן סרבו לשלם אותם והמשיכו לשלם אך ורק עבור שירותים ישירים שרכשו מהקיבוץ בהסכמה, כגון: חדר אוכל, חשמל, מים, היטל ביוב ודואר. המבקשים ביקשו מבית המשפט לקבוע כי הקיבוץ אינו מוסמך לפעול בתחום הרשות המקומית (מוניציפאלי) במקום הוועד המקומי לפיכך בטלים סעיפים בהסכם עימם המקנים לו סמכות כנ"ל.

עוד טענו המבקשים כי מיום החתימה על ההסכם עמם חלפו 9 שנים והאגודה הקהילתית לא הוקמה ואינה פועלת. על כן, הסעיפים בהסכם אודות הכוונה להקים אותה הם למראית עין בלבד, כדי שהקיבוץ ימשיך לנהל את היישוב ויהיה רשאי לחייב גם את מי שאינו חבר בו. נטען כי ההימנעות מהקמת האגודה הקהילתית מהווה הפרה של ההסכם.

מנגד טען הקיבוץ כי המבקשים הצטרפו לקהילה בקיבוץ לאחר שהבינו היטב כי שירותי הקהילה כרוכים בתשלום. שירותי הקהילה מגוונים וכוללים בין היתר: נוי, בריכת שחיה, חדר כושר, מועדון ואולם כנסים, אחזקת בין עלמין, ביטחון, צוות חירום יישובי, תאורת רחוב, תרבות וחגים, אתר אינטרנט ועלון היישוב, ספריה, בטיחות וכו'. נטען כי אין לקיבוץ דרך ממשית למנוע מתושב ליהנות מאותם שירותים קהילתיים. הקיבוץ טען כי בשנת 2012, במסגרת אסיפת היישוב, התקיים דיון בהשתתפותם המלאה של תושבי ההרחבה, ובסופו הוחלט שכדי לחסוך בעלויות, ימשיך הקיבוץ לספק את שירותי הקהילה לכלל התושבים, תחת הפיקוח של הגופים המשותפים – וועד הקהילה ואספת היישוב. נטען כי הבסיס המשפטי של היחסים בין המבקשים לקיבוץ מבוסס על ההסכם שנחתם בין הצדדים. הקיבוץ הציע למבקשים ליהנות מחיי קהילה קיבוציים ברמה גבוהה, תמורת התחייבותם להשתתף בנטל התשלומים באופן שווה ככל התושבים. המבקשים בחרו לקבל מרצונם את הצעת הקיבוץ וכך נוצר הסכם מחייב אותו הפרו המבקשים בדיעבד, תוך הפרת חובת תום הלב בקיום חוזה.

בפסק דינו קובע בית המשפט כי ההלכה בסוגיות שמתעוררות בענייננו נקבעה על ידי בית המשפט העליון בעניין משעלי נגד מתיישבי שריד**. הלכה זו קובעת כי אגודה קהילתית אינה רשאית להשיג את גבולו של הוועד המקומי בכל הנוגע לשירותים שהאגודה מספקת לתושבים ולגביית מס מוניציפאלי. ואולם, אין כל מניעה שהאגודה תספק שירותים המהווים תוספת לשירותים המוניציפאליים שעליהם אמון הוועד המקומי, ותשלום כזה אינו בגדר מס.

בית המשפט בענייננו ממשיך ומציין כי אמנם, כטענת הקיבוץ, בהצבעה מיום 20.10.12 החליטו חברי הקיבוץ והתושבים, ברוב גדול, לנהל את ענייני הקיבוץ וההרחבה באמצעות "וועד קהילה", במקום אגודה קהילתית. "וועד הקהילה" הוא גוף לקבלת החלטות בקשר לניהול ענייני היישוב, כאשר לכל אחד מחברי היישוב (חברי הקיבוץ והמשתכנים, בכפוף למגבלת גיל) יש זכות הצבעה, זכות להעלות הצעות וזכות להיבחר.

בית המשפט קובע כי לשיטתו אין חשיבות לדרך ניהול ענייני היישוב, באמצעות אגודה קהילתית או "וועד קהילה". זאת, נוכח ההלכה לפיה ממילא לא ניתן לחייב בחברות באגודה קהילתית. כמו כן, החיוב הכספי אינו נובע ואינו תלוי בחברות באגודה, אלא מהווה תמורה אותה משלמים התושבים, עבור שירותים קהילתיים המסופקים להם, והמשלימים את השירותים המוניציפליים הבסיסיים.

לפיכך, בית המשפט דוחה את הבקשה לביטול סעיפים בהסכם וקובע כי אין מניעה ש"וועד הקהילה" ימשיך ויגבה תשלום עבור השירותים הנוספים אותם הוא מעניק לתושבים. עוד נקבע כי מאחר שלא ניתן לחייב מי מהצדדים להצטרף לאגודה קהילתית, אין באי הקמת האגודה, כמו גם באי הצטרפות לאגודה אם הייתה מוקמת, משום הפרה של ההסכם.

בית המשפט מתייחס בסוף פסק דינו להתנהלות המבקשים, שלדעתו לא רק שהיוותה הפרה של ההסכם, אלא גם חסרת תום לב. שכן, המבקשים רכשו מגרש בהרחבה, תוך שידעו מה הוא אופי היישוב בו הם מתכוונים להתגורר ועל הכוונה לקיים חיי הקהילה ייחודיים, כפי שהוגדרו בהסכם, הכוללים מתן שירותים קהילתיים רבים, חופשיים לכל התושבים. מובן שלמתן שירותים רחבים יש עלויות. אם היו המבקשים נוהגים בתום לב, ואם הם היו סבורים ש"וועד הקהילה" גובה כספים שאין הוא רשאי לגבות, בהיותם תשלומים עבור שירותים מוניציפליים בסיסיים, היה עליהם לשלם את התשלומים הנדרשים, ולהגיש תביעת השבה על ההפרש.

*ה"פ (מחוזי ב"ש) 47935-02-17 סהר יהב נ' קיבוץ להב אגודה שיתופית חקלאית (פורסם בנבו, 14.01.2019)

**ע"א 2853/16 עו"ד גולן משעלי נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ (פורסם בנבו, 02.11.2017)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.  "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

*  אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דיןנוטריון וגישור".

(צילום: depositphotos)

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: