לפרסום חייגו: 050-5788255

חוק ומשפט בהעוטף

חוק ומשפט

טור מקצועי: על כלבייה ועל שימוש חקלאי

האם כלבייה הינה בגדר שימוש חקלאי? טור מאת איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת (צילום: depositphotos)

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עו"ד איילת רייך מיכאלי

עו"ד איילת רייך מיכאלי, בעלת משרד עו"ד המתמחה בליווי משפטי של קיבוצים, מושבים, חברי אגודות, חקלאים ותאגידים תוך מתן מעטפת משפטית כוללת בתחום המסחרי-מינהלי- חקלאי- דיני עבודה וייצוג בערכאות בתי המשפט. בוררת וחוקרת על פי מינוי מטעם רשם האגודות השיתופיות

ayeletr@kv-yavne.co.il

www.ayelet-raich.co.il

השאלה איזו פעילות תוגדר כ"פעילות חקלאית", ובפרט מה ייחשב "גידול בעל חיים", מגיעה מעת לעת לפתחם של בתי המשפט שהכרעותיהם נסקרו במסגרת טורי זה לא אחת. לסוגיה זו יש כמובן השלכה ישירה על הקיבוצים, אשר מחזיקים בקרקע חקלאית בה ניתן להשתמש רק למטרה חקלאית, שאם לא כן יש לבקש היתר לשימוש חורג. בפסק הדין שניתן לאחרונה (18.12.19)* נדרש שוב בית משפט השלום בקריות לנושא, ומפאת חשיבותו אסקור בפניכם את עיקריו.

באותו עניין החזיקו הנתבעים כ- 80 כלבים מסוכנים בנחלתם במושב, כהחזקה זמנית עד מציאת בית הולם לאמצם. המושב מצידו ביקש מבית המשפט לקבוע כי הפעלת הכלבייה הינה בלתי חוקית ומהווה סכנה לציבור, ולהורות על סילוק הכלבייה מהמקום. בין השאר טען המושב כי הפעלת הכלבייה נוגדת את הסכם המשבצת עם רשות מקרקעי ישראל, משום שהיא אינה למטרה חקלאית. עוד נטען כי הכלבייה מהווה מטרד. מנגד טענו הנתבעים כי הפעלת הכלבייה חוקית מאחר ועסקינן בגידול בעלי חיים שהינו בגדר פעילות חקלאית כהגדרתה בחוק ההתיישבות. הנתבעים אף הכחישו את הטענה כי מדובר במטרד.

בפסק דינו מציין בית המשפט כי בין הצדדים אין חולק כי על פי תכנית המתאר מוגדר האזור הרלוונטי "כמגורים משולב במבני משק". בפסיקה נקבע כי שימוש ל"מבנה משק" משמעו: (א) שימוש חקלאי במישרין; או (ב) שימוש התומך בשימוש חקלאי ובלבד שמדובר במבנה שהיקף הפעילות בו מוגבל, ונועד לתמוך בעיבוד התוצרת החקלאית המופקת בעיקר במשק המקומי. בענייננו, לשיטת הנתבעים, הכלבייה היא שימוש חקלאי ולכן היא בגדר מבני משק.

בית המשפט ממשיך וקובע כי חוק תכנון ובנייה מגדיר את התיבה "מטרה לא-חקלאית", המופיעה בתוספת לחוק זה, כ"בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים". לשיטת בית המשפט, מההגדרה מהו שימוש שאינו חקלאי יש להסיק מהו שימוש חקלאי: שימוש בקרקע הדרוש במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים. עם זאת, בפסיקה נקבע כי יש לפרש בצמצום את המונח שימוש חקלאי, ככולל רק שימוש הקשור בטבורו למטרה חקלאית לפי שני תנאים מצטברים: האחד נוגע לאופי הפעילות – זו נדרשת לקיים זיקה ישירה והדוקה לפעילות החקלאית; השני נוגע להיקף הפעילות ולהשלכתה על הסביבה החקלאית – ככל שמדובר בהיקף רחב יותר שעשויות להיות לו השלכות תכנוניות, הכף תיטה לקבוע שאין מדובר בשימוש חקלאי.

בענייננו קובע בית המשפט כי נוכח הפרשנות המצמצמת האמורה, אין הוא מקבל את הטענה כי גם גידול בעלי חיים שאינן חיות משק, דוגמת כלבים וחתולים, להבדיל לדוגמא מכבשים, פרות וסוסים, יכלל בגדר שימוש חקלאי. בית המשפט מאזכר בהקשר זה את "הלכת אהרוני" בה קבע בית המשפט העליון (ביום 25.10.2018) שיש להבחין בין חיות משק שלא ניתן להחזיק אותם בבית בשטח עירוני, ועל כן יש לראותם "כשימוש חקלאי", לבין חיות בית ככלבים וחתולים שאין הצדקה לראות את גידולם כמתאים לשטח חקלאי. כמו כן, בהלכת אהרוני הבחין בית המשפט העליון בין גידול ואחזקת בעלי חיים לבין טיפול ואחסנת בעלי חיים. בעוד שגידול בעלי חיים הנחשב כשימוש חקלאי עניינו בהחזקתם לתקופה ארוכה, אחסנתם עניינה בתקופה קצרה, ונחשבת שימוש לוואי לא חקלאי. בית המשפט קובע כי בענייננו, עסקינן בטיפול בכלבים לתקופת מעבר בלבד, עד מציאת משפחות אשר יסכימו לאמץ את הכלבים. מקרה מסוג זה אינו שימוש חקלאי, אלא שימוש לוואי לא חקלאי. נוכח העובדה כי אין עסקינן בגידול בעלי חיים לתקופה ארוכה, מעבר לעובדה כי אין מדובר בחיות משק, אין לראות בשימוש "כגידול בעלי חיים" ועל כן קובע בית המשפט כי היה מקום להגיש בקשה להיתר שימוש חורג, אך הנתבעים לא פעלו כך. בנסיבות אלו, הפעלת הכלבייה נוגדת את הסכם המשבצת ומפרה אותו.

בית המשפט ממשיך וקובע, לעניין שאלת המטרד, כי  הוכח שהנתבעים אינם שומרים על הכלבים המסוכנים סגורים במתחם שברשותם. עובדה זו עלתה מהסרטונים והתמונות שהוצגו לבית המשפט, המלמדים גם בעין לא מקצועית שעסקינן בכלבים מסוכנים דוגמת פיטבול. בית המשפט קבע כי אין הצדקה להחזיק כמות כה גדולה של כלבים מסוכנים, בלא לפקח על סגירתם במתחם, כך שיסכנו עוברים ושבים לרבות ילדים שמטבע הדברים מסתובבים ביישוב.

לאור האמור לעיל, בית המשפט מקבל את התביעה ומורה כי השימוש שעושים הנתבעים בשטחם הינו בלתי חוקי ומהווה אף הפרה של חוזה המשבצת. לפיכך ניתן צו מניעה קבוע המונע מהנתבעים להחזיק בשטחם כלבים מסוכנים כהגדרתם בחוק, וכן צו עשה המחייבם לפנות את הכלבים האמורים מתחומי היישוב.

*ה"פ (שלום קריות) 38329-10-19 כפר רוזנוולד (זרעית) מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רגב דרעי (פורסם בנבו, 18.12.2019)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

(צילום: depositphotos)

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: