לפרסום חייגו: 050-5788255

חוק ומשפט בהעוטף

חוק ומשפט

טור מקצועי: האם בדקתם אפשרות להרמת מסך ההתאגדות?

חברה חייבת לכם כסף ובעל החברה כבר מזמן המשיך הלאה ומנהל את פעילותו באמצעות חברה חדשה - נשמע לכם מוכר? לפני שאתם מכריזים על החוב "כחוב אבוד", דעו כי קיימת אפשרות לקבלת סעד מבית המשפט המכונה "הרמת מסך". באיזה נסיבות ניתן לקבל סעד זה? על זאת ועוד במאמר שלפניכם (צילום: depositphotos)

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עו"ד איילת רייך מיכאלי

עו"ד איילת רייך מיכאלי, בעלת משרד עו"ד המתמחה בליווי משפטי של קיבוצים, מושבים, חברי אגודות, חקלאים ותאגידים תוך מתן מעטפת משפטית כוללת בתחום המסחרי-מינהלי- חקלאי- דיני עבודה וייצוג בערכאות בתי המשפט. בוררת וחוקרת על פי מינוי מטעם רשם האגודות השיתופיות

ayeletr@kv-yavne.co.il

www.ayelet-raich.co.il

לא אחת פונים אלי מרכזי משק ומספרים, בחוסר אונים, על חברה שמתחמקת זמן רב מתשלום חוב כספי שנותר לה כלפי הקיבוץ. מרכזי המשק מתקוממים על כך שהקיבוץ ניצב מול חברה חדלת פירעון, בעוד שבעל החברה "המשיך הלאה" וכעת מנהל את עסקיו באמצעות חברה חדשה. מצב כזה הוא בלתי נסבל, ואמנם, בנסיבות המתאימות ניתן לפנות לקבלת סעד מבית המשפט. פסק דין שניתן לאחרונה (13.10.19)* בבית משפט השלום בתל אביב דן בסוגיה זו ממש ומפאת חשיבותו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.    

התובעת באותו עניין, העוסקת בתחום של ייבוא ושיווק טונרים, ראשי דיו ומדפסות, ניהלה החל  מסוף שנת 2015 קשרי מסחר עם החברה הנתבעת. החל ממרץ עד אוגוסט 2017 סיפקה התובעת לנתבעת סחורה בסך של 86,393 ₪, על פי תנאי התשלום המקובלים בין שתי החברות.

במהלך חודש אוגוסט 2017 שלוש המחאות אשר ניתנו לתובעת הוחזרו על ידי הבנק, כאשר חשבון הבנק של הנתבעת עוקל ובהמשך הוגבל. בכתב התביעה טענה התובעת כי בעל החברה נהג בחוסר תום לב מובהק כאשר הבטיח הבטחות שווא להסדרת החוב, אך נמנע מלשתף את התובעת בכך כי הוא פועל להקמת חברה חדשה אשר תעסוק באותו תחום (שיווק מוצרים למדפסות), וכי בכוונתו להסיט את פעילות החברה אל החברה החדשה.

התובעת טענה כי מן הזהות המוחלטת בין שתי החברות, עולה כי בעל החברה אכן הסיט את כל הפעילות אל החברה החדשה, וכי זו נכנסה בנעלי החברה הישנה. לפיכך, בכתב התביעה התבקש בית המשפט להרים את "מסך ההתאגדות" בין החברות. כלומר, לייחס לחברה החדשה את חוב החברה הישנה. עוד דרשה התובעת להרים את מסך ההתאגדות גם בין החברה הישנה לבעל החברה. זאת בשל כך שעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה. התביעה הוגשה נגד שתי החברות ובעל החברה (המכונה להלן גם הנתבע).

בפסק דינו מסביר בית המשפט כי על מנת להרים את מסך ההתאגדות צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים: ראשית, התקיימות אחת העילות המפורטות בסעיף 6 לחוק החברות, קרי, שהשימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה כדי להונות אדם, או לקפח נושה של החברה או באופן הפוגע בתכלית החברה, ותוך נטילת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה. שנית, צודק ונכון בנסיבות העניין להרים את מסך ההתאגדות. שלישית,  בית המשפט ירים את מסך ההתאגדות נגד בעלי מניות אקטיביים בלבד. כלומר, במקרים שבהם שיעור אחזקותיו של בעל המניות אינו מאפשר לו פיקוח אפקטיבי על פעולות החברה, לא יהיה זה צודק ונכון להרים את מסך ההתאגדות כנגדו. זאת לעומת בעלי מניות שליטה או בעלי מניות הנהנים מהשפעה משמעותית על קבלת ההחלטות בחברה. רביעית, נוספה הדרישה ליסוד נפשי של ידיעה או עצימת עיניים. כלומר, רק בעלי מניות המעורבים באופן פעיל בפעילות האסורה ומודעים לה עלולים להימצא אחראים באחריות אישית לחובות החברה.

 כשם שניתן להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבעלי המניות, כך ניתן להרים את מסך ההתאגדות בין שתי חברות קשורות. על מנת שבית המשפט ירים את מסך ההתאגדות בין שתי חברות, יש צורך להוכיח קיומה של יחידה עסקית או כלכלית אחת.

בית המשפט קובע כי בענייננו, בחינת חומר הראיות מלמדת כי קיימת זהות בין שתי החברות. כך למשל, אופי פעילות החברות זהה; הבעלים היחיד של שתי החברות הינו הנתבע; שמות החברות כמעט זהים; המיקום הפיזי וקו הטלפון של שתי החברות זהה; קיימת זהות כמעט מלאה בין עובדי החברה הישנה לבין עובדי החברה החדשה; קהל הספקים של שתי החברות זהה; 95% מהלקוחות נשארו; הצעת המחיר התקבלה על נייר המכתבים של החברה הישנה בעוד שהישות החתומה על הצעת המחיר היא החברה החדשה, ועוד.

בית המשפט קובע כי הקמת החברה החדשה נועדה ליצור מסגרת חדשה בעלת תוכן כלכלי זהה, אך נטולת חובות עבר. בנסיבות אלה, יש לראות את החברה החדשה כמי שנכנסה בנעלי החברה הישנה, ובשתי החברות כגוף כלכלי אחד. לפיכך, מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות בין החברות, תוך חיוב החברה החדשה בחובה של החברה הישנה.

עוד מציין בית המשפט כי הנתבע הוא זה שהחליט להקים חברה חדשה הזהה לחברה הקודמת. הנתבע הוא הגורם שהקים בפועל את החברה החדשה ללא הפרדה כלכלית מהותית בין החברות ובהעדר רציונל כלכלי לגיטימי. בנוסף, הנתבע  שילם לספקים ספציפיים שהמשיכו לעבוד עמו ואילו התובעת (שהפסיקה לספק סחורה) הועמדה בפועל אל מול שוקת שבורה, ללא יכולת לגבות את חובה. מכאן ניתן להסיק לכאורה, העדפת נושים מסוימים, תוך קיפוח נושים אחרים. 

לאור האמור לעיל, בית המשפט פוסק כי יש להרים את מסך ההתאגדות גם בין החברה הישנה לבעל החברה, ולייחס הן לחברה החדשה והן לבעל החברה את חובות החברה הישנה, כך ששלושת הנתבעים חבים ביחד ולחוד בסכום החוב של החברה הישנה.

הנה כי כן טרם קביעה כי החוב הינו בגדר חוב אבוד מוצע לבחון משפטית באם ניתן להרים את מסך ההתאגדות ולייחס את החוב לחברה או אדם סולבנטיים, כאשר כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו.

*ת"א (שלום ת"א) 11100-12-17 מדיקום פתרונות משרדיים בע"מ נ' דולב מיכון משרדי בע"מ (פורסם בנבו, 13.10.2019)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

(צילום: depositphotos)

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: