לפרסום חייגו: 072-3938700

חוק ומשפט בהעוטף

חוק ומשפט

"ושלא תשתה לי חשיש...": קנאביס והחוק בישראל

בתחילת חודש אפריל השנה יכנס לתוקפו חוק הקנאביס החדש, שמטרתו מעבר מדיניות של מהליך פלילי לקנסות חינוך הסברה וטיפול. הנה כל מה שאתם צריכים לדעת

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עו"ד עודד חביב

עו"ד חביב שימש כקצין חקירות בכיר במשטרת ישראל ביחידות שונות ביניהן יאחב"ל ,ימ"ר לכיש , תחנת שדרות ותחנת אשקלון. כיום בעל משרד עו"ד הנותן ייעוץ משפטי בתחום הפלילי והתעבורתי.

odedhaviv.law@gmail.com

לפני סקירת החוק החדש, נבדוק ראשית מהו קנאביס, מהי ההיסטוריה שלו, ומהו באופן כללי החוק לגביו כיום בישראל. קנאביס (קנבוס עפ"י האקדמיה ללשון העברית) הוא צמח ממשפחת הקנאביים. בצמח הקנאביס זוהו שלוש משפחות כימיות עיקריות של חומרים אשר המוכרת שבהן היא הקנאבינואידים ומתוכם שניים בולטים – THC וCBD. הראשון בעל השפעות של חומר פסיכואקטיבי, והשני בעל השפעות אנטי-פסיכואקטיבית. הקנאביס שימש בתרבויות קדומות  כמרכיב מרכזי בתרופות רבות. בשנות ה 30 של המאה ה-20 הוא הוצא מהחוק, אולם מתחילת המאה ה-21 קיימת עלייה דרסטית, הן בכמות השימושים השונים, והן במספר המשתמשים בקאנביס כתרופה, הידועה בתור "קנאביס רפואי". את הקנאביס הרפואי צורכים בבליעה, עישון או אידוי, והוא משמש לשיכוך כאבים, מניעת בחילות והגברת  תיאבון, ולכן נפוץ בשימוש בקרב חולי סרטן העוברים טיפולים כימותרפיים. לקנאביס השפעות מרגיעות ולכן יש לו שימושים גם בתחום רפואת הנפש כמו טיפול בסובלים מהפרעה פוסט טראומטית, וכן נמצא כי הוא אפקטיבי נגד סוגים שונים של אפילפסי .הישנן אף עדויות לכך כי קנאביס גורם לפעילות אנטי-סרטנית בתאי סרטן במעבדה.

בישראל, הקנאביס וכן השרף שלו (המוכר יותר כחשיש) מופיע כאחד מהחומרים בתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים. העונש המרבי על ייצור, החזקה, שימוש העברה או סחר הוא 20 שנות מאסר, והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא 25 שנות מאסר. אולם החזקה או שימוש למטרת "צריכה עצמית", נושאים עונש מרבי של שלוש שנות מאסר. חזקה (הניתנת לסתירה) היא שמי שהחזיק סם בכמות העולה על זו המוגדרת בתוספת השנייה, החזיקו שלא למטרת צריכה עצמית. לעניין קנאביס וחשיש, הכמות האמורה היא 15 גרם.

ומה יקרה בחוק החדש?

על פי חוק זה, אדם שאינו בעל רישום פלילי קודם, ושלא ביצע עבירה פלילית נלווית כמו הפרעה לשוטר או העלבתו, העלמת ראיות וכו', שייתפס עם קנאביס בכמות של צריכה עצמית - ייאלץ לשלם קנס כספי בסך 1,000 ש”ח בפעם הראשונה, או 2,000 ש”ח בפעם השנייה. בפעם השלישית שייתפס, צפוי מחזיק הקנאביס לפתיחת תיק פלילי נגדו. אם יעמוד בתנאים יופנה להליך של הסדר מותנה - החשוד יודה בעבירה  ויתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר, ואילו התביעה תתחייב שלא להגיש כתב אישום  נגדו, ותחליט אם להטיל עליו קנס כספי גבוה יותר , לשלוח אותו לטיפולי גמילה, שירות לתועלת הציבור וכו'. החל מהפעם השלישית יועבר גם דיווח לרשויות הרווחה ומהפעם הרביעית ואילך, יופעל נגדו הליך פלילי רגיל הנושא בחובו אפשרויות ענישה כמו מאסר.

האם החוק החדש הוא אכן חוק "אי הפללה", או שהוא דרך קלה יותר למשטרה לאכיפה נגד צרכני קנאביס, ומכניסה יותר כסף לקופת המדינה?

יוזמי החוק טוענים כי הכסף שיצטבר מהקנסות מיועד להסברה, חינוך, מניעה וטיפול בנפגעי הסמים, וכי האזרח יוכל לערער בתוך 30 יום על הדו"ח שקיבל בגין שימוש בקנאביס. בסוף ההליך, אם לא ייצא זכאי, יחליט הגורם המוסמך בחקירות אם לסגור את התיק או להגיש נגדו גם כתב אישום פלילי.

 חשוב לדעת גם כי אם לא ישולם הקנס בתוך 60 יום, ולא תוגש  בקשה לביטול הדו"ח או להישפט, הקנס יהפוך לחוב ואז  אחרי חצי שנה המשטרה תוכל  לפנות לבית משפט בבקשה להטיל על האזרח שלא שילם מאסר לתקופה של שנה.

הוויכוח בין מצדדי הלגליזציה למדינה עדיין ניטש. מחד לא ניתן להתעלם מהצטברות העדויות הרבות לסגולותיו הרפואיות של הקנאביס, כחומר המקל על מכאובים שונים ותופעות לוואי של מחלות קשות, ואפילו כמרפא למחלות מסוימות. אולם מאידך, מתן הרשאה גורפת לשימוש בקנאביס מעלה סוגיות קשות בחיי היום כמו צריכת קנאביס ע"י קטינים, שימוש בקנאביס ע"י כוחות הביטחון או כל מי שבמסגרת עבודתו ראוי שיהיה צלול ופיכח, ואיך לא -  נהיגה תחת השפעת הסם.

בעניין זה ישנו חידוש חקיקה נוסף: נהיגה בשכרות עפ"י החוק בישראל מתייחסת הן לנהיגה תחת השפעת אלכוהול והן כאשר בגופנו תוצרי חילוף של סמים. החידוש שאושר בכנסת קובע כי מעתה שוטר יוכל לדרוש מכל נהג דגימת רוק לגילוי שימוש בסם גם ללא צורך בחשד כלשהו, ועל הנהג חלה חובה למסור דגימה. אם הבדיקה לא תגלה אינדיקציה לסם, השוטר רשאי לבקש מנהג הרכב לבצע בדיקת שתן או דם לאיתור סם, רק אם יהיה לו חשד סביר אחר שהנהג נוהג תחת השפעת סמים. אולם אם מהבדיקה תתקבל אינדיקציה חיובית לסם, הרי שיתקיים חשד סביר והשוטר יוכל לדרוש ביצוע בדיקות דם או שתן לקבלת תוצאה מדויקת של קיום סם מסוכן בגוף הנהג. לעניין משמעות הסירוב לבדיקה הראשונית, הרי שניאלץ להמתין לפרשנות הפסיקה, שכן בדיקת הרוק היא רק אינדיקציה ראשונית, בשונה מהסירוב לבדיקת האלכוהול שמשמעותו היא עבירה בפני עצמה של נהיגה בשכרות.

בשנת 2013 היו בישראל 12,561 בעלי רישיון לשימוש בקנביס. בשנת 2018 זינק מספר בעלי הרישיונות ל 30,507! מה אם כן, לגבי מחזיקי הרישיון לשימוש בקנאביס שנוהגים?

לאחרונה ממש נדרש לכך בית משפט השלום בעכו (מ"י נ' תומר שכטר) כאשר שאל: "מה דינו של נהג הצורך קנביס בהיתר משרד הבריאות, ואינו נתון תחת השפעת סמים בזמן הנהיגה, והחליט כי עפ"י המצב המשפטי הנהוג היום יש לבטל את האישום נגדו בגין עבירה זו מחמת טענת הגנה מן הצדק". נדמה כי המצב החקיקתי הקיים אינו תואם את הרפורמה החדשה שיזם השר לביטחון פנים גלעד ארדן, בהקשר לשימוש עצמי בקנאביס. על-פי החוק הקיים, נהג יחשב שיכור כל עוד מצוי בגופו סם מסוג קנאביס, או תוצר חילוף חומרים של קנאביס, גם אם זה ניטל בהיתר רפואי. יוצא מהאמור כי נהג הצורך קנאביס בהיתר, והשימוש בסם עבורו הוא יומיומי, כך שתוצרי הסם ימצאו אצלו בשתן באופן קבוע, יחשב "שיכור". זאת גם אם נטל את הסם פרק זמן ממושך טרם הנהיגה, והוא כלל אינו נתון תחת השפעת הסם בעת הנהיגה. בית המשפט מסתמך אף על פסיקת העליון שהקלה בעונשם של בעלי רישיון לקנאביס בשל נסיבות אלה (כמו רע"פ 3174/12 שריג נ' מדינת ישראל), והעלה כמו העליון את הצורך בשינוי המצב החקיקתי בכל הקשור לסוגיית פרק הזמן שצריך לחלוף בין צריכת הסם, עד להתפוגגות השפעתו על המשתמש, וחזרה למצב של יכולת נהיגה תקינה, ולגבי שיעור החומר האסור שימצא בגופו של נהג.

אז מה תכל'ס?

לעניין ההחזקה והשימוש בקנאביס - אפשר להתווכח על השפעותיו, אפשר לטעון שישנם סמים מסוכנים יותר מקנאביס שבאים בדמותם של משככי כאבים ממכרים, אפשר גם לטעון שההכבדה באישור הקנאביס למי שזקוק לו באמת מפאת מחלה קשה אינה צודקת ואולי אפילו מייצגת אינטרסים של חברות התרופות, אבל בסופו של דבר קנאביס אסור בהחזקה ושימוש, אלא עפ"י היתר ממשרד הבריאות. זה החוק הקיים.

ולעניין הנהיגה -  כמו שלא נוהגים תחת השפעת אלכוהול, ואין צורך להסביר מדוע, לא נוהגים תחת השפעת סם, נקודה. דיני התעבורה מחמירים מאד עם מי שנתפס נוהג "שיכור" (מאלכוהול או סם). זה עשוי להתחיל מפסילה מנהלית של הנהג ל-30 יום ע"י קצין משטרה (בכפוף לשימוע) ולהמשיך בהרשעה בנהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, שגוררת עונש מינימום של פסילת רישיון הנהיגה לשנתיים, כל זאת  בנוסף לרכיבי עונש נוספים כמו מאסר על תנאי, קנס משמעותי ועוד. לעיתים אף הרשעה חוזרת עשויה להסתיים בעונשי מאסר בפועל.

עם כל זאת, יש לדעת שלכל אירוע פלילי או תעבורתי עשויים להיות מאפיינים משלו, וכל מקרה צריך להיבחן גופו. לכן חשוב שבמקרה ונקלעים לאירועים מעין אלה, יש להתייעץ עם גורם מקצועי שיבחן את האירוע, יוודא שזכויותיכם לא קופחו, ויסייע לכם בהתמודדות באופן שיאפשר לכם ככל שניתן לחזור למסלול חייכם.

הכותב הינו עו"ד עודד חביב. עו"ד חביב שימש כקצין חקירות בכיר במשטרת ישראל ביחידות שונות ביניהן יאחב"ל, ימ"ר לכיש, תחנת שדרות ותחנת אשקלון. כיום בעל משרד עו"ד הנותן ייעוץ משפטי בתחום הפלילי והתעבורתי.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: