לפרסום חייגו: 050-5788255

חוק ומשפט בהעוטף

חוק ומשפט

אתה, המשטרה ומה שביניהם: טור מאת עו"ד עודד חביב

למפגש עם השוטר יש משמעות רבה מבחינת מהלך ההליך הפלילי ותוצאותיו. כל אמירה לשוטר, הן במפגש הראשוני בשטח והן בחקירה, עשויה להיות מתועדת ולשמש ראיה. חשוב שתדע את זכויותיך ותשתמש בהן. לעיתים עצה טובה עשויה לעצור את כדור השלג המתגלגל של תיק החקירה, אשר עשוי להבשיל לכדי כתב אישום

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עו"ד עודד חביב

עו"ד חביב שימש כקצין חקירות בכיר במשטרת ישראל ביחידות שונות ביניהן יאחב"ל ,ימ"ר לכיש , תחנת שדרות ותחנת אשקלון. כיום בעל משרד עו"ד הנותן ייעוץ משפטי בתחום הפלילי והתעבורתי.

odedhaviv.law@gmail.com

אתה בסך הכל בסדר. ישראלי. שירות צבאי, אולי אפילו קרבי. תרמת את חלקך. אף פעם לא הסתבכת עם החוק. נורמטיבי? זה השם השני שלך. טיול אחרי צבא, לימודים, עבודה, חתונה, ילדים – אתה על המסלול. למעשה, הפעם היחידה שאתה זוכר שנכנסת לתחנת משטרה הייתה כשפרצו לך לרכב והלכת להגיש תלונה. כן, היו לך עוד כמה מפגשים עם שוטרי תנועה על הכביש, למי מאיתנו לא? בקיצור החיים הפליליים לא קשורים אליך. אלא ש.. הסטטיסטיקה נגדך. רוב רובם של תיקי החקירה הגלויים שנפתחים בתחנות המשטרה נפתחים דווקא לא נגד עבריינים, או לא נגד אלה שמפגשיהם עם המשטרה היא שגרת יומם, מסיבות שונות ומשונות - אופי חם מזג, אי יכולת לקבל כללים ומסגרות, או פשוט בחירה מרצון של דרך חיים ו/או פרנסה פלילית. לעיתים סכסוכים יומיומיים על כסף, חנייה, מילה אחת יותר מדי ועוד שמתדרדרים, עלולים להוביל אותנו לפתחה של תחנת המשטרה המקומית, שם נקבל את המעמד המפוקפק והחדש של "חשודים". אז איך מתמודדים?

במהלך שירותי במשטרת ישראל, שימשתי קצין חקירות ביחידות שונות. נתקלתי לא אחת בשאלות כמו "זה תיק?" או "יהיה לי רישום פלילי?". היו רבים שנחקרו ושוחררו בתום החקירה והיו בטוחים שבכך תם ונשלם התיק, האם אכן? על מנת לענות על שאלות אלו, חשוב להבין תחילה ובתמצית את ההליך הפלילי:

ההליך הפלילי מתחיל בפתיחה בחקירה. חקירה יכולה להיפתח בעקבות תלונה פורמלית שהגיש פלוני, או מידע שהגיע בדרך כלשהי למשטרה - אם ממקור חסוי אותו היא מפעילה, ואם ממידע גלוי שהתפרסם בדרך כלשהי. סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב , התשנ"ב 1982) קובע "נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה".

אולם פתיחה בחקירה פלילית כנגד אדם, כשלעצמה, אף אם בסופה לא מוגש נגדו כתב אישום, עלולה להיות בעלת השלכות רחבות היקף על הנחקר כגון רישום משטרתי והכללה במאגרי נתוני הזיהוי המשטרתיים, על כלל המשמעויות הנלוות לכך, ולפגוע במהלך חייו התקין - במישור האישי, המשפחתי, החברתי, התעסוקתי וכיו״ב. לא פעם לחקירה פלילית יש גם השלכות ציבוריות מעבר לעניינו האישי של הנחקר עצמו. על רקע המשמעות האמורה, הרי שמובן כי מתחייבת זהירות ובחינה, טרם קבלת החלטה על פתיחה בחקירה (הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.2204 ). לכן, החל משנת 2015, התווסף גם המושג "בדיקה מקדימה", שמשמעותו - הליך שננקט בנסיבות מסוימות בטרם פתיחה בהליך פלילי.

תיק פלילי נפתח אם כן לצורך חקירת אירוע שנחשד כפלילי, פשוט או מורכב, אשר בסיומה יכולה להתקבל החלטה הן לגבי התיק עצמו והן לגבי מי שנחקר בו כחשוד (אם היה כזה). התיק עצמו יכול להיסגר בעילות שונות, ואלה הנפוצות שבהן:

על"ן – עבריין לא נודע. בשלב זה של החקירה אין מוביל או ראיות הקושרות חשוד לביצוע העבירה. זוהי עילת סגירה נפוצה מאד אשר במקרים רבים משמשת לסגירת התיק כבר עם פתיחתו, אך אין זה אומר שהתיק לא יכול להיפתח שוב בעתיד במידה ומסיבה כלשהי ניתן יהיה לקשור חשוד לביצוע העבירה (מידע חדש , ראייה פורנזית כמו DNA או טביעת אצבע ועוד).

אין עניין לציבור- החלטה על סגירה מעין זו יכולה להתקבל עם קבלת התלונה ועוד בטרם התיק ממש נחקר, או בסיומו. משמעותה היא כי בשל נסיבות האירוע, הרישום הפלילי של המעורבים, חלוף הזמן ומשתנים נוספים, אין מקום להמשך חקירה והעמדה לדין.

חוסר ראיות – אין די בראיות הקיימות על מנת להעמיד חשוד לדין (לעיתים גם ספק אם יש בראיות הקיימות קיומה של עבירה פלילית) .

התיישנות העבירה – חלף הזמן הקבוע בחוק אשר במסגרתו ניתן להעמיד את החשוד לדין (הזמן הקבוע בחוק משתנה בהתאם לחומרת העבירה- חטא עוון או פשע, היות העבריין קטין או בגיר, וכן הנחיות נוספות בהקשר לקורבנות עבירות מין).

 העבריין אינו בר עונשין – בישראל חשוד מתחת לגיל 12 לא נושא באחריות פלילית (קיימת גם אפשרות לאי כשרות נפשית או שכלית).

רשות אחרת מוסמכת לחקור – בישראל קיימות רשויות נוספות בעלות הסמכה מומחיות ויכולת לחקור אירועים מסוימים (המשרד להגנת הסביבה, מצ"ח, רשות המיסים ועוד). העברת התיק לאחת מרשויות אלו אין משמעותה סגירתו, אלא שהאירוע ייחקר על ידי אותה רשות, ובסיום החקירה תתקבלנה החלטה באם להעמיד לדין.

כאמור, היחידה החוקרת (או יחידת התביעה והפרקליטות במקרים מסוימים) מחליטה גם בעניין החשוד עצמו - סגירת התיק נגדו או העמדה לדין. חשוב לציין כי בימים אלה נעשה שימוש הולך וגובר, באופציה שלישית והיא ההסדר המותנה. ההסדר המותנה הוא הסכם משפטי שנחתם בין רשויות התביעה לבין החשוד, במסגרתו מודה החשוד בביצוע העובדות המהוות עבירה פלילית, ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר, ואילו התביעה מתחייבת שלא להגיש כתב אישום נגדו . אם יעמוד החשוד בתנאי, התיק במקרה זה ייסגר בעילת סגירה הנקראת "סגירה בהסדר".

במידה ותחליט היחידה על סגירת התיק באחת מהעילות שצוינו (פרט לעל"ן) ,הרי שבדף המרשם הפלילי של החשוד, תחת הכותרת "רישום פנימי משטרתי" יתועדו פרטי האירוע בתמצית ועילת הסגירה. רישום זה אינו מהווה רישום פלילי כהגדרתו (להבדיל מהרשעות ו/או החלטות בית משפט המהוות רישום פלילי ממש), אלא שהוא יישאר כל עוד לא תמה תקופת ההתיישנות והמחיקה של העבירה.

במידה ויוחלט ע"י היחידה שלא לסגור את התיק, הרי שהוא יועבר לאחת מיחידות התביעה – תביעה משטרתית או פרקליטות לצורך הגשת כתב אישום. גם כאן תעבור עין בוחנת נוספת על תיק החקירה, אשר תבדוק אם קיימת תשתית ראייתית ואם יש עניין בהעמדה לדין, ואז תקבל החלטה (במקרים מסוימים יתאפשר גם שימוע בטרם יוגש כתב אישום).

ומה לעניין המעצר והשחרור? שניהם חלק מההליך הפלילי, אם במהלך החקירה ואם לאחר הגשת כתב אישום. כאשר הוחלט על שחרור חשוד בתום חקירה, אין זה אומר כי הסתיים ההליך הפלילי, כשם שכאשר הוחלט על מעצרו ואפילו הארכת מעצרו בבית המשפט, אין המשמעות היא כי מנוי וגמור שיוגש נגדו כתב אישום, ובטח לא שיורשע ויוטל עליו עונש כלשהו. חשודים יכולים להיעצר רק אם קיימת אחת מהעילות הקבועות בחוק וגם אם כן, חובה על הקצין הממונה, כמו גם על בית המשפט, לשקול חלופת מעצר במהלך קבלת ההחלטה.

אז מה עושים תכל'ס?

למפגש עם השוטר יש משמעות רבה מבחינת מהלך ההליך הפלילי ותוצאותיו. כל  אמרה שלך לשוטר , הן במפגש הראשוני בשטח והן בחקירה , עשויה להיות מתועדת ולשמש ראיה. חשוב שתדע את זכויותיך ותשתמש בהן. זכות ההיוועצות הינה זכות בסיסית אשר המשטרה מחויבת לאפשר אותה וללא דיחוי. לעיתים עצה טובה עשויה לעצור את כדור השלג המתגלגל של תיק החקירה אשר עשוי להבשיל לכדי כתב אישום. אין להקל ראש באף חקירה, וגם אם בסופו של יום תיק החקירה נגדך נסגר, חשוב שייסגר בעילה הנכונה. סגירת תיק בעילת סגירה שאינה "אין אשמה פלילית", תותיר רישום במרשם המשטרה,שגם אם לא נחשב כרישום פלילי ממש הוא עשוי להפריע לקבלה למקומות עבודה מסוימים (ביטחוניים או ממשלתיים), או להליכי רישוי מסוימים אשר בהם יש גישה גם לרישומים אלו. אין לדעת מתי רישום משטרתי כזה או אחר עשוי להפריע לך בקריירה המקצועית שתבחר, וכל זאת בשל אירוע מינורי שבגינו אתה תהיה בצד המתרץ. אתה לא בטוח? התייעץ! בסוף זה עשוי להשתלם.

עו"ד עודד חביב.

(צילום: depositphotos)

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
1
כתבה מדויקת ומקצועית
משה | 12:13   01.01.19