לפרסום חייגו: 050-5788255

קהילה בהעוטף

כתבות עומק מורחבות וכתבות מגזין

"קולנוע דרום": הרקדנית שבוחנת כיצד תנועה משתלבת בחיי היום-יום

אחת המשתתפות בפסטיבל קולנוע דרום שנערך השבוע היא אבישג גאיה, סטודנטית במכללת ספיר במסלול לכוראוגרפיה וקולנוע. בראיון מיוחד היא מספרת לנו על הפסטיבל, איך ההרגשה ללמוד בשדרות למרות המצב הביטחוני ובאיזה פרויקט מיוחד היא משתתפת כיום (צילום: באדיבות אבישג גאיה)

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

צליל דיבקר

בת 28, נשואה + כלב, בעלת תואר ראשון בתקשורת ממכללת ספיר. נולדתי וגדלתי בקיבוץ בארי. כיום מתגוררת בנתיבות.

אבישג גאיה, ירושלמית במקור ומתגוררת כיום בשדרות, היא אחת הסטודנטיות שלוקחות חלק בפסטיבל קולנוע דרום, שנערך השבוע בשדרות. אבישג היא סטודנטית במסלול לכוראוגרפיה וקולנוע במכללת ספיר, והיא מספרת לנו שבשנים האחרונות היא בעיקר מטיילת, "אני מאז ומתמיד מתעסקת ביצירה, בבמה. אני מתעניינת בעיקר בדפוסים מחשבתיים, איך אנחנו מביעים, צורות הבעה שונות. כיום מסקרן אותי ליצור בתוך כל מיני מבנים שונים, ליצור בתוך חברה שהופכת להיות מאוד נורמטיבית, בתוך חברה שיש לה דפוסים מאוד ברורים".

מגיל צעיר אהבה מתמטיקה וספורט, והיא מספרת שעבורה מדובר בדרכים למצות את היכולות הגופניות והפיזיות, "עם השנים המשכתי לחקור איך אני ממצה גוף ושכל, ומצאתי שדרך תנועה אני יכולה להגיע למקום שבו שניהם מתחברים. יש המון אינטליגנציה, גם פיזית וגם אינטליגנציה מנטלית, שבאים לידי ביטוי בתנועה. גם ספירות, גם קצב, זה משהו מאוד חכם בעיניי". השנה החלה בלימודי כוראוגרפיה וקולנוע במכללת ספיר, מתוך רצון לחקור ולבדוק איך תנועה משתלבת בחיי היום-יום.

היא מספרת שיובל, הבמאי של אחד מהסרטים אשר משתתפים בפרויקט "סיפורי רכבת", ניגש אליה לאחר שהחליט ליצור סרט המתרחש בתוך הרכבת, "מאוד שמחתי להשתתף, הפרויקט של הרכבת הוא פרויקט מאוד מיוחד. במסגרת הסרט, בניתי כוריאוגרפיה וביצעתי אותה בקצב מאוד איטי, כדי שכשנריץ את הסרט במהירות אני ארקוד בקצב רגיל, וכל העוברים ושבים שנמצאים ברכבת בעצם יחלפו מסביבי. זה השראה שיובל הבמאי הגיע איתה, וביחד מצאנו מה קורה, איזה השראות כוריאוגרפיות יש". ההשתתפות בפרויקט הובילה אותה לחקירה של פרויקט רכבת נוסף אותו היא מבצעת בימים אלו, "במהלך בשנה האחרונה, יחד עם השותפה שלי, אנחנו הולכות לרכבות, קונות כרטיס הלוך-חזור, ואני רוקדת ממש בתוך הקרון, בין אנשים, בתוך הרציף. אני ממש רואה קודם כל איך התנועה מתקשרת יחד עם קהל שלא הגיע לראות מחול, הוא לא נרשם לזה, איך הוא מגיב, איך לי זה מרגיש להרגיש את התנועה במקום שהוא לא מוגדר, וזה מרתק בעיניי".

אבישג משתפת אותנו שלמרות המצב הביטחוני, היא מאוד אוהבת לגור בשדרות, "זה בעיקר מרגש, למצוא כל פעם מחדש את הדברים הקטנים שקורים פה. לאט לאט אני מוצאת את החשיבות של לא לברוח. יש כאן קושי מאוד גדול, כי החיים האלה יפהפיים, אבל יש גם את הצדדים הקשים יותר, ולמרות זאת זה חשוב בעיניי לחוות את כל המנעד, ולחיות רק בתל אביב זה לפספס חלק גדול ממה שקורה פה".  

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: