לפרסום חייגו: 072-3938700

קהילה בהעוטף

כתבות עומק מורחבות וכתבות מגזין

"גילו לי": בית הקפה לזכרו של גיל

מאחורי פתיחתו הקרבה של בית הקפה "גילו לי" במועצה האזורית אשכול נמצא סיפורה המרגש של גלית בשארים, אשר מגשימה את צוואתו של בנה גיל ז"ל

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

צליל דיבקר

בת 27, נשואה + כלב,תואר ראשון בתקשורת ממכללת ספיר. נולדה וגדלה בקיבוץ בארי. כיום מתגוררת בנתיבות.

גלגולו של בית הקפה "גילו לי", אותו עתידה לפתוח גלית בשארים ממושב ישע, מתחיל בשנת 2001 כשהייתה בהריון עם בנה האמצעי, "זה היה ביום כיפור, הגעתי לבית של ההורים שלי וראיתי את אימא שלי עם טלפון ביד, וכששאלתי אותה מה קרה היא בישרה לי שסבתי נפטרה". בעקבות הלחץ והאבל ילדה גלית באותו יום. לאחר השבעה, קיבלה אליה גלית את כל העוגיות שנותרו, שנגמרו לאחר כשבועיים, "ביקשתי מאימא שלי שתקנה לי עוגיות נוספות, אך היא סירבה ואמרה לי לאפות בעצמי. אז התחלתי לאפות, ועם כל הג'ננה הזאת של אחרי לידה יצא שאפיתי המון. אימא שלי אמרה לי שאני מגזימה עם הכמויות, והציעה שנתחיל לשווק את העוגיות". גלית מספרת כי התלבטה מאוד מכיוון שהייתה אחרי סיום לימודי התואר הראשון, אך אימא שלה דחפה והתעקשה, וכך היא החלה לאפות ולמכור מהבית, "מכרתי מהבית במשך כמעט שנה, הגעתי למצב של כמעט 200 קופסאות של עוגיות בשבוע. בעקבות ההצלחה החליט אבי לפתוח עבורי בית מאפה, אותו הקמנו במכולת של המושב שבדיוק התפנתה". אולם, החלום של אביה של גלית היה למעשה בית קפה, ולכן הקימו את בית הקפה במקביל עם בית המאפה, "זה היה נורא קשה, לאט לאט בית המאפה הלך והצטמצם ונשאר יותר בית הקפה ששינה את שמו אחר-כך למסעדה, ובשנת 2007 סגרנו אותו".

ההורים של גלית סגרו את בית הקפה בדיוק כשגיל נולד, והיא עבדה בכל מיני משרות אחרות למשך תקופה ארוכה. בשנת 2012 החליטה מהרגע להרגע לפתוח בית מאפה שיהיה רק שלה, "החלטתי שאני רוצה למצוא מקום קטן משלי, ושאני אעשה את זה הכי טוב שאפשר וכמו שאני רוצה שזה יהיה, וזה מה שעשיתי. מצאתי מקום קטן במושב ישע, בבית של סבתא שלי, זו שנפטרה בכיפור 2001". גלית קראה למקום "העוגיות שלי בבית של סבתא טינה", שם עבדה למעלה משלוש שנים, "הכנתי מלא עוגיות ולחמים ומאפים, ובימי שישי המקום היה מפוצץ. הייתי מאושרת עד הגג, פשוט הגשמתי חלום". החלום הגיע לקיצו בחנוכה 2015, "אחרי כמה וכמה בדיקות גילינו שלגיל יש סרטן, ובלי לחשוב פעמיים העסק נסגר. חודשיים-שלושה אחרי סגירתו הצלחנו לפנות את המקום, להעביר הכול למכולות ופינינו לגמרי את בית המאפה. מאותו רגע סגרתי את העסק ולא חשבתי עליו יותר", מספרת גלית.

"היינו מאוד אופטימיים לכל אורך התהליך. סיפרו לנו לקראת מה אנחנו הולכים - מתחילים עם כימותרפיה, אחרי זה עושים ניתוח, אחרי הניתוח עושים עוד פעם כימותרפיה וסיימנו. כל הזמן אמרו לנו שהמחלה הזו היא נוראית, ושאצל אחד מתוך שלושה חולים היא מתפשטת, אבל לא התייחסנו לזה כי היה לנו ברור שזה לא יקרה לנו". לאחר שסיימו את השלב הזה, יצאו לשיקום בירושלים, אותו סיימו עם כאבים נוספים של גיל באגן. שנה וחודש אחרי שהכול התחיל, בינואר 2017, גילתה המשפחה כי הסרטן התפשט בגופו של גיל, והם נאלצו להתחיל מערכת נוספת של כימותרפיה, שכללה הפעם גם את קטיעת רגלו, "לאורך כל הדרך אנחנו מספרים לכולם שזה תכף עובר, תכף הטיפול יעזור. היינו מאוד אופטימיים, וגילו היה מאוד חיובי. היינו כל הזמן ביחד 24/7", היא מספרת ומוסיפה כי הוא היה אומר לה שכשיחלים היא תפתח מחדש את בית המאפה, " הייתי עונה לו שלא, שזה היה ונגמר. הוא התעקש אבל אני לא ראיתי את עצמי עושה את זה שוב, לא הייתי במקום הזה בכלל. רמת הפניות שלי הייתה אך ורק רק להחלמה של הבן שלי ולמלחמה בסרטן. בכלל לא חשבתי שאני איכשהו אוכל לפתוח מחדש".

גלית משתפת שכשהבינו שהם לקראת הסוף החל פתאום גיל לדבר בצורה שונה, "הוא התחיל להגיד מה חשוב לו בחיים, ממש השאיר צוואה. הוא כל הזמן דאג לומר שמהשפחה זה הדבר הכי חשוב בעולם, וששמחה זה הדבר הכי מדהים בחיים, כי אם אתה שמח אז לא חסר לך כלום, לא כואב לך כלום, ואתה פשוט שלם. חוץ מזה, הוא לא הרשה לרכל. בשבועיים האחרונים לחייו הגיעו הרבה אנשים לבקר אותו, ולפעמים כשהוא התעסק בדברים אחרים אנשים סביבו ריכלו, והוא לא הסכים, הוא לא הרשה לדבר לא יפה על אנשים אחרים. זאת הייתה הצוואה שלו בעצם – שמחה, משפחה ולא ללכת רכיל". גיל נפטר בי"ד בניסן, ערב פסח, כשהיה בן 10 ו-7 חודשים.

לאחר פטירתו, לקחה גלית את שלושת הדברים שגיל דיבר עליהם, וניסתה לחפש מה משותף להם, "הבנתי שהקו המנחה זה אהבת לרעך כמוך, כלומר אם תאהב את עצמך כמו שאתה יכול לתת אהבה לכולם - אז אתה שמח, והמשפחה תהיה כערך עליון". באותה תקופה היא חיפשה דרכים להנציח את גיל, ובאוגוסט 2018, סביב תאריך יום ההולדת שלו, הבינה שהיא צריכה לפתוח מחדש את בית הקפה והפעם לזכרו, "התחושה הייתה כאילו זה מיועד לי. פתאום נפל לי האסימון שהוא כל-כך רצה בית קפה, אז אני אעשה את מה שהוא רצה, בדרך שהוא רצה ועם השם שלו שם". שמו של בית הקפה הוא "גילו לי", היוצר שילוב בין המשפט "גילו לי שטעים פה", וגם של גילו ולולי, כינויים בהם היה קרוי גיל על-ידי משפחתו. בית הקפה עצמו עוצב עם משפטי אהבה ואלמנטים של פרחים ופרפרים המעטרים את הקירות. בנוסף, בבית הקפה תהיה מנה שתהיה קרויה "מנה במתנה", אותה יוכלו באי בית הקפה לקנות כתרומה, אותה גלית תעביר הלאה לנזקקים, "אני יוצרת מעגל נתינה כמתן בסתר לאנשים שלא יכולים, דרך בית הקפה".

בימים אלו נמצא בית הקפה רגע לפני הפתיחה. אחד הדברים החסרים בו היא עובדת מטבח, ולאחר איוש המשרה הוא ייפתח. לאחר הפתיחה הרשמית, שעות הפתיחה של בית הקפה יהיו בימי שני עד חמישי מ09:00 בוקר עד 22:00 בלילה, ובימי שישי מ08:00 בבוקר עד 14:00 או 15:00, בהתאם לשעון חורף או קיץ. בית הקפה כשר למהדרין-חלבי, וממוקם במתחם מופת במועצה האזורית אשכול.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: