לפרסום חייגו: 050-5788255

הורות ומשפחה בהעוטף

טור הורות: גמילה ממוצץ

הגיע הזמן לגמול את הילד מהמוצץ ואתם לא בטוחים איך לעשות את זה? הטור הבא יעסוק בנושא המוצץ בקרב ילדים, כבר מרגע לידתם, וכל מה שרציתם לדעתם לגבי הגמילה ממנו - מתי, למה וכיצד

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אורלי פטל אהרון

יועצת משפחתית בצוות של מיכל דליות ומנחת קבוצות. נותנת ייעוץ פרטני לזוגות הורים, ומעבירה סדנאות הורות והרצאות

054-3972092

במחלקת היולדות בבית החולים ניתן להבדיל היטב בין התינוקות שמהווים ילד ראשון עבור הוריהם, לבין תינוק שהוא ילד שני. כיצד? לפי המוצץ. הורים לילד שני כבר יודעים היטב שאת המוצץ כדאי להתחיל לתת כבר בבית החולים, כדי להימנע אחר כך מניסיונות כושלים ורכישת שלל סוגי המוצצים כשהתינוק החמוד שלנו הופך להיות סרבן מוצצים.

ולא סתם. מוצץ הוא אכן אמצעי הרגעה אפקטיבי עבור ילדינו, אמצעי שהוא לא הידיים שלנו או השד שלנו, אמצעי שנותן גם לנו כמה דקות של שקט שפויות לעצמינופעולת המציצה היא צורך מולד-ריפלקס. לעיתים ניתן לראות באולטרסאונד את העוברים שלנו מוצצים אצבע עוד ברחם

אך בכל זאת, הגיע השלב שבו אתם מרגישים שהגיע הזמן לגמול את הילד, אז קבלו ממני כמה טיפים שיכוונו ויקלו עליכן את התהליך.

מתי?
הגישה שלי אומרת שכל עוד אתם מרגישים שהילד ממש זקוק למוצץ וזה מרגיע אותו, אל תמהרו לגמול. תהליך הגמילה יהיה קשה ביותר ויגרור תסכולים רבים של הילד ושלכם. אז תנו לו עוד קצת. בסביבות גיל 3 הילד בשל יותר להיפרד מהמוצץ. לעיתים הילד בעצמו ירגיש שהוא כבר גדול ואינו זקוק לו, ולעיתים הוא יזדקק למעט עזרה מאיתנו. חשוב שלא להתחיל תהליך גמילה בסמוך לשינויים אחרים שעתידים להגיע כמו לידת אח חדש, מעבר דירה, קליטת בגן חדש וכו...

למה לגמול?
הילד שלנו גדל ורצוי שירכוש מיומנויות הרגעה אחרות, וידע לדחות סיפוקים בדרך שונה. כך יוכל לטפח את הביטחון העצמי שלו ולהאמין ביכולותיו.

כיצד?
3
 כללי אצבע:
1. הכנה והתחלה- לפני שאתם מחליטים שזה הזמן תתחילו להוריד בהדרגתיות את תדירות השימוש במוצץ, כלומר הגבילו את השימוש בו לשינה בלבד (בבית או ברכב). את תהליך הפרידה הסופי עשו תוך שיתוף הילד בתהליך, והסבר מפורט על מה הולך לקרות מעתה. דברו איתו על דרכים ושיטות שיכולות לסייע לו להתמודד והבהירו לו שאתן שם לצידו.

2. נחישות עקביות- לצד אמפתיה והבנה חייבת להיות נחישות ואמונה בדרכנו. כלומר הילד צריך לראות בעיניים שלנו שאנחנו יודעות שזה הדבר הטוב ביותר בשבילו, שאין לנו רגשות אשם, שאנחנו לא הססנים, אחרת הוא יאבד בעצמו את האמון ויבדוק את הגבולות ויתיש את עצמו ואותנו.... אין להחזיר את המוצץ גם ברגעים קשים, יש לצלוח אותם ולהתגבר ולהתקדם עוד שלב בדרך לגמילה מלאה. חזרה אחורה תעביר מסר לילד שאנחנו לא בטוחות שזה הדבר הטוב עבורו ושבכי או מניפולציה מצידו יכולים לשנות כל החלטה שלנו.

3. בחירת טקס ועזרה מהסביבה- אפשר לבחור טקס שיהיה נחמד ומקובל על הילד- עץ מוצצים, הפרחת המוצצים עם בלוני הליום וכו' (רק בבקשה שמרו על הסביבה....), אין להעלים לו בבת אחת את המוצצים או בהיחבא. הסביבה של הילד צריכה להיות מודעת לתהליך, לעודד אותו, להשתתף בטקס, כדאי לשתף את הגננת וילדי הגן וכו. והכי חשוב לעודד כל הזמן, על כל הצלחה שלו ולהבהיר לו שאתם סומכים עליו ויודעים שהוא יכול. לשם כך עלינו לגייס סבלנות, כמו בכל תהליך, תוך ידיעה שאחרי כמה ימים קשים זה עובר.

בהצלחה!

(צילום:depositphotos)

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: