לפרסום חייגו: 050-5788255

חינוך בהעוטף

חינוך ובתי ספר

חסכון לכל ילד

טור מאת עינת רוזנברג עם כל מה שרציתם לדעת בנוגע לתכנית "חיסכון לכל ילד" - מטרת התכנית, מושגי יסוד, היכן ניתן להפקיד, איך בוחרים מסלול ועוד ועוד

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עינת רוזנברג

יועצת עצמאית בתחום השכר וההטבות, מרצה בארגונים על התנהלות פיננסית ומלווה אותם לשיפור רווחתם הכלכלית של העובדים ומקסום זכויותיהם. מוזמנים לאתר שלי - http://www.erav.co.il

הורים לילדים מגלים מהר מאוד עובדה בסיסית: גידול ילדים הוא הוצאה יקרה הנמשכת לאורך שנים. גם עם הגיעם לגיל 18 או לאחר שחרורם מהצבא ההוצאות/דאגות לא פוחתות: הוצאת רישיון נהיגה, מימון לימודים או אפילו בסיס צנוע להתחלת חיסכון לדירה – בכולם הילדים זקוקים לעזרתנו. הורים רבים מנסים להתכונן להוצאות העתידיות בפתיחת תוכנית חיסכון עבור הילדים. מאז 2017 הצטרפה למאמצינו שותפה מפתיעה – המדינה.

בתחילת 2017 החילה מדינת ישראל תוכנית חיסכון המיועדת לילדים ומתבצעת באמצעות הביטוח הלאומי. בתוכנית – הנקראת חיסכון לכל ילד – מפקידה המדינה מדי חודש 51 ₪ (נכון ל – 1.1.19) עבור כל ילד בערוץ חיסכון שייבחר ע"י ההורים (יובהר בהמשך), וההורים רשאים להפקיד סכום נוסף בגובה זהה מתוך קצבת הילדים המגיעה להם. הזכאות לתוכנית היא אוטומטית מיום לידתו של הילד ומותנית בזכאות לקצבת ילדים.

בנוסף להפקדות השוטפות, שאותן רשאים ההורים להכפיל, נקבעו הפקדות נוספות שיבוצעו ע"י המדינה בלבד: ילדים שנולדו ממאי 2015 ועד למועד הפעלת התוכנית זכאים עבור התקופה הנ"ל להפקדות רטרואקטיביות בתשלומים המתפרסים על פני השנים 2017-2019. כמו כן, עד הגיע הילד לגיל 18 יופקד בחיסכון מענק בסך 500 ₪, ומי שישאיר את הכספים בחיסכון עד שימלאו לו 21 שנים יקבל במועד זה מענק נוסף בסכום זהה.

מטרת התוכנית היא צבירת סכום נכבד לצרכים שונים באמצעות חיסכון חודשי קטן, תמרוץ הורים להגדיל החיסכון לילד ומתן הטבות למי שמשאיר את החיסכון לזמן ארוך יותר ומשתמש בו מאוחר יותר, ולכן לא ניתן למשוך את הכספים לפני הגיעו של הילד לגיל 18, למעט במקרים חריגים.

בהמשך ארחיב את ההסבר על התוכנית, אך תחילה מספר מושגי יסוד:

  • דמי ניהול – סכום (באחוזים) אשר גובה גוף פיננסי לצורך "שמירה" וניהול הכספים שלנו. אם תרצו, זהו שכר הטרחה/העבודה שלו.
  • ריבית – הסכום (באחוזים) שנקבל או נשלם תמורת הפקדת כספים או הלוואתם.
    הגוף הפיננסי הוא למעשה מתווך, אשר שומר כספים עבור מי שיש לו ונותן אותם למי שזקוק להם. הוא "משלם" לנו ריבית עבור קבלת הכספים מאיתנו וגובה אותה ממי שלווה ממנו.
    הריבית נקובה באחוזים מעל המדד, מעל ריבית הפריים או במספרים מוחלטים (7%, 5% וכדומה).
  • תשואה – רווח (באחוזים) בשוק ההון. אם התשואה בקרן ההשתלמות הינה 7% לחודש, הרי שבגין הפקדת 100 ₪ בתחילת החודש נקבל 107 ₪ בסוף החודש.
    בעוד שהריבית ידועה מראש במועד מתן ההלוואה/הפקדת הכספים, התשואה אינה ידועה מראש, אלא אם כן נאמר במפורש שהיא מובטחת (והיא תהיה מובטחת במקרים ספורים וחריגים).
  • חסכון הוא הכלי שבאמצעותו אנו יכולים לדאוג לעתידנו, והוא קיים באמצעות מוצרים פיננסיים שונים, הנפוצים שבהם הם קרן פנסיה, קרן השתלמות, תוכנית חיסכון (בבנק), פוליסת חיסכון וקופת גמל להשקעה. הוא יכול להתבצע על ידי הפקדה חד-פעמית של סכום כלשהו, או באמצעות הפקדה חודשית.

ובחזרה לתוכנית החיסכון לכל ילד - היכן ניתן להפקיד ומה ההבדלים?

  • בנקים – באמצעות תוכנית חיסכון – התוכנית צוברת ריבית ידועה ומוגדרת מראש בהתאם למסלול שנבחר.
    אין אפשרות לעבור מחיסכון בבנק אחד לחיסכון בבנק אחר, או בגוף פיננסי אחר, והמעבר בין מסלולים בתוך אותו בנק ייעשה רק אם נבחרה תוכנית בה ניתן לשנות המסלול אחת לתקופה.
  • קופת גמל להשקעה – במספר גופים פיננסיים, במגוון מסלולים. סכום הצבירה אינו ידוע מראש, והוא תלוי בתשואה שישיג הגוף, המשקיע את הכספים בשוק הון. ניתן לעבור בין הגופים, ובין מסלולי ההשקעה.
    לפי הנתונים האחרונים שמצאתי של המוסד לביטוח לאומי, 65% מההפקדות לחסכון לכל ילד מתבצעות בקופות גמל ו – 35% בתוכניות חסכון בבנקים.

לרשימת הגופים בהם ניתן לחסוך:

קופות גמל - https://hly.gov.il/ProvidentFunds.html

בנקים - https://hly.gov.il/banksManageInfo.html

בכל מקרה לא ינוכו מהחיסכון דמי ניהול או עמלות בנקאיות עד הגיעו של הילד לגיל 21.

כמובן שניתן לראות את מצבנו בכל עת בבדיקה של הקופה באתר האינטרנט של הגוף המשקיע, או, לחילופין, להמתין לדו"ח התקופתי – סטייטמנט – המפרט את מצבנו בקופה. נזכיר כי ניתן לקרוא אודות הסטייטמנט באחד הטורים הקודמים שלי.

ואיך בוחרים מסלול?

חזרנו לכך שאין תשובה אחת נכונה, הכל תלוי בנטייה האישית של ההורים (אוהבי סיכון, שונאי סיכון), האמון שהם רוחשים לגופים השונים ומשך הזמן שניתן לחסוך, כלומר – בן כמה הילד.

המומחים ממליצים על לקיחת סיכון גבוה יותר ככל שהילד קטן יותר ויש זמן "לתקן". מה זאת אומרת? אם ילדך בן 5, הרי שיש לך לפחות 13 שנים עד שיוכל להשתמש בכסף הזה. כלומר, תוכל להפקיד את הכסף במסלול שהוא מסוכן יחסית שכן סביר שירידות, אם יהיו, לא ימשכו 13 שנים ותוכל ליהנות מעלייה חזרה לרמות הקודמות ואף מעבר.
אבל מה קורה אם הירידות יהיו דווקא כשילדך הוא בן 17 או 16? אולי לא יהיה די זמן לתקן את הירידות. ואולי תוכל להשאיר את החיסכון לגיל 21 כדי לאפשר עלייה חזרה לרמות הקודמות (וגם אז יש לקחת בחשבון שתיתכן ירידה נוספת  דווקא בגיל 20).
לכן, חזרנו שוב לכך שההחלטה תלויה במצבה האישי של כל משפחה (כמה הסכום מהותי ביחס לכל החסכונות האחרים) ובנטיות הלב.

לסיכום

תוכנית חיסכון לכל ילד היא כלי נהדר למימון הוצאות עתידיות עבור הילד שבגר, ויש לה השפעה ברוכה נוספת – היא מאפשרת למשפחה ללמוד על חיסכון ולתרגל התנהלות פיננסית נכונה. מומלץ שלא להסתפק בברירת מחדל שבתוכנית או לבחור במה שהשכן/האח/החבר בחר, אלא להקדיש מעט זמן כדי לבחון את האפשרויות שהתוכנית מציעה ולבחור את הדרך הנכונה עבורכם. ואם כבר למדתם - מדוע לא לפתוח תוכניות חיסכון עבור מטרות נוספות? על כך נדבר באחד הטורים הבאים.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: